האורקל מתל אביב לקראת שנת 2026/אבי גולדברג
כמדי שנה חוזר על עצמו ריטואל הניבוי של כלכלנים בכירים בו הם מתרווחים בכורסא מביטים בעיני האורקל שלהם על כלכלת העולם מקמטים מצחם ומפיקים תובנות אודות הכלכלה הישראלית העולמית והאינטרגלקטית.
והפעם הכלכלן מר שמעיה רוזן:
"ערב טוב מר שמעיה רוזן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הוותיק "אופוריה בית השקעות ויעוץ פיננסי וביטחון פנסיוני הוותיק ביותר בשדרות רוטשילד."
"ערב טוב גם לך"
" מה תוכל לומר לנו על הכלכלה המקומית עם תום שנתיים של מלחמה, ועליות ירוקות וכמעט רצופות בבורסת תל אביב."
"ובכן אני צפיתי כזכור לך את פריחת הבורסה בשנת 2025 ,כפי שעשיתי זאת גם בשנים הקודמות."
"סליחה, היו מספר שנים בהם הבורסה איכזבה את המשקיעים קשות.. אז לומר שבשנים קודמות הבורסה פרחה..."
"נכון, לגבי שנים מאכזבות אלו לא נתתי כל הערכות, הייתי בהשתלמות ארוכה בחו"ל"
"נחזור לגורמים שהריצו את הבורסה בשנה החולפת, מה לדעתך גרם לפריחה הבלתי נתפסת של הבורסה בישראל?"
"ובכן אפשר להסביר את שאירע כך: מכיוון שישראל הייתה נתונה במלחמה בעשר חזיתות ובשלוש אחוריות, לא היה זמן לפקח על האצת מחירי מוצרים ושירותים במשק, התאפשר לחברות להגדיל את רווחיהן . היבואנים הספקים הבנקים וחברות הביטוח כולם ניצלו את המצב וגבו מחירים מופרזים וכתוצאה מכך האמירו הרווחים לשמים ומחירי המניות זינקו מעלה מעלה בהתאמה"
"אם כך, אתה בעצם מביע עמדה מעניינת שהמלחמה הטרור, הטילים, ההרוגים, הרס הישובים וחטיפת מאות אזרחים, היטיבה עם הבורסה..?"
"ודאי, ככול שהמשק נותר בלתי מפוקח והחברות יכולות לשדוד את לקוחותיהם לאור יום ולא במחשכים, התוצאות בבורסה נהדרת.
איש אינו מודד התרוששות של משפחה שהמפרנס שלה מגויס ושהאוברדראפט שלה מנופח עד לשמיים ושהעסק המשפחתי סגור, הוא הרי אינו חברה הרשומה בבורסה!"
" אוקיי, ומה לגבי השנה הבאה? מה אתה צופה שיתרחש בישראל? ובעולם?"
" אפשר לומר שהמומנטום יימשך. כל עוד לא יוסר האיום האירני יש סיכוי טוב למלחמה נוספת שתביא לעליות בבורסה כמו השנה.
אינדיקציה נוספת לחוסן הבורסה בשנה הבאה הוא חוק ההשתמטות. הוא מצוין. הדבר יחסוך לכלכלת ישראל מיליארדים. לא יהיה צורך להכשיר אברכים צעירים ללוחמה. לא יהיה צורך למלא את מקררי צה"ל במעדנים בהכשר של האדמו"ר מיהופיץ , ולא יהיה צורך לקנות עוד ועוד כלי נשק ואפודים ונגמ"שים למתגייסים החדשים. חוק ההשתמטות רק יעלה את הדירוג של ישראל בעולם: מדינה קטנה עם צבא קטן וזמרת באירוויזיון כמו שוויץ לדוגמה"
"מעניין אז אתה בעצם אומר שהכלכלה הישראלית נמצאת בתהליך צמיחה שיימשך גם בעתיד?"
" ברור, פטור מגיוס חרדים יביא לגידול עצום בריבוי הטבעי, וילדים כידוע זה ברכה.
יש אינדיקציות נוספות, למשל הפסקת משפטו של ראש הממשלה שעולה למדינה מיליונים . כשראש הממשלה יזדכה על הקלסרים של המשפט, יוכל העם לבחור בו פה אחד! בל נשכח שהוא האיש שבמשמרתו שוחררו כל כך הרבה חטופים! תאר לך איך הוא יפריח את המשק ללא אזיקים מטאפוריים המאיימים על עתידו? "
"ומה בעולם?"
"סדנא דארעא חד הוא. כל העולם קרקס, כל עוד מנהל את ההצגה טראמפ.
"ויש איזו עננה מעל התחזית הוורודה שלך?"
"ודאי ועוד איזה, ממש סופת ביירון, הכל בערבון מוגבל. די בהסכם שלום בכדי להרוג את הבורסה. או בבועת הקריפטו שתתפוצץ, או סגת האיי. איי. שתסתיים או אם תפלוש סין לטאיוואן או בית"ר ירושלים תרד ליגה או אם הליכוד יפסיד בבחירות.
ענייני בריאות
ה. לאחרונה ביקרתי אצל הרופא. הוא שאל אותי על אורח חיי ובדק אותי ולאחר מכן בישר לי: היין האדום והבאגט אאוט! איסור חמור על אלכוהול ועל לחם שאינו כוסמין, לחם חיטה מלאה ועוד גרעינים כהים . מה שהיתה ההמלצה החמה של התזונה – "הפלא הצרפתי" לחיים טובים, הפכה לרעל נורא שטיפה ממנו ופירור פריך ממנו כחמץ בפסח אסור לטעום.
ובהמשך סיפור מתורגם ברוח זו:
פילבויד סטאדג', או סיפורו של עכבר שעזר לאריה
מאת סאקי [ה.ה.מונרו]
אבי גולדברג
"אני רוצה לשאת את בתך לאישה" אמר מארק ספיילי בהתלהבות אך בחוסר ביטחון. ''אמנם אני רק אומן עם הכנסה של מאתיים דולר בשנה, ואתה, אביה, אדם אמיד - אז אני מניח שתחשוב על ההצעה שלי שהיא חתיכת יהירות"
דאנקן דולמי, היה אשף בהעלאת שווי המניות של החברות שלו. הוא לא הראה סימן חיצוני לאי שביעות רצון מההצעה ששמע זה עתה לשאת את בתו. למעשה, בסתר לבו חש בהקלה להשיא אותה אפילו לאומן תפרן. הקלה מעצם האפשרות למצוא ללאונור בעל, גם אחד בעל הכנסה זעומה של מאתיים דולר בשנה.
הוא חש בוודאות שהמשבר בעסקיו מתקרב אליו במהירות. הוא ידע שמהמשבר הנוכחי כבר לא ייחלץ, הוא יוותר ללא אגורה וחסר סיכוי לגייס אשראי. בכל השנים האחרונות נכשל בהימוריו, בבחירת העסקים בהם השקיע, והנפילה הגדולה הייתה התוסף, חטיף ארוחת הבוקר החדש הנפלא בו השקיע, ה"פיפנטה". כספו ירד לטמיון במסעי פרסום המוצר, בהון הרב שהשקיע בהם. בקושי אפשר היה לכנות את הפיפנטה תוסף ארוחת בוקר. אנשים קנו ארוחות בוקר המכילות תוספים, אבל אף אחד לא קנה את הפיפנטה.
"האם היית מתחתן עם לאונור גם אם הייתה בתו של איש עני?"
שאל האיש בעל הון הרפאים.
"כן,'' השיב מארק, בחוכמה נמנע מהטעות של הפגנת התלהבות מוגזמת לשאת אישה ללא תמיכה כלכלית.
להפתעתו, אביה העשיר של לאונור לא רק שנתן את הסכמתו, אלא גם הציע לו תאריך מוקדם יחסית לקיים את חתונתם.
"הלוואי ויכולתי להביע את תודתי לך בדרך כלשהי להיות לך לעזר ''
אמר מארק סמיילי מביע רגש הוקרה אמיתי.
''אך אני חושש שכל הבעת תודה והצעה לסיוע מצדי תהיה דומה לזו של עכבר המציע עזרתו לאריה"
''תגרום לאנשים לקנות את הבוץ המפלצתי הזה,'' אמר דולמי, מצביע בפראות לעבר כרזה של הפיפנטה השנואה שעל קיר משרדו.
'' אם תצליח בכך, כבר עשית יותר ממה שכל אחד מיועצי הפרסום שלי הצליחו להשיג.''
''צריך למתג את המוצר טוב יותר'' אמר מארק בהרהור,
'' משהו ייחודי בין הכרזות הרגילות בשוק . בכל מקרה, אני אקח על עצמי את האתגר לעשות זאת".
שלושה שבועות לאחר אותה שיחה התבשר שוק תוספי ארוחת בוקר על בואה לעולם של נוסחה חדשנית הנושאת את השם המרשים ''פילבויד סטאדג'.''
ספיילי השיק מסע פרסום למוצר, אך בניגוד למפרסמים אחרים, לא הציג בכרזות הפרסום שלו תינוקות נלהבים מפזזים באושר לאחר שאכלו מהדייסה, וגם לא מצליחנים מחייכים תחת השפעתו של התוסף החדש וגם לא ציטטה תשבוחות של מעצבי תודעת קהל הצרכנים במדינות העולם המגיבים בהתלהבות מזויפת לאחר טעימה מהמוצר.
גיהנום ציור מ1180 ברשות הכלל מקור: ויקיפדיה
הוא השתמש בפוסטר ענק ונוגה, בו הציג את הנשמות בגיהנום, המקוללים הסובלים מעינוי חדש: חוסר היכולת שלהם לקבל בארוחת הבוקר, שם למטה בתופת, את הפילבויד סטאדג'. בכרזה נראו שדונים צעירים אלגנטיים מחזיקים קערות שקופות ממש, מעבר להישג ידם של המקוללים. הסצנה הייתה היפוך אכזרי עוד יותר לתדמיתם של מאפייני הגברים והנשים המובילים את דעת הקהל והאופנות המתחלפות, כשהם בעצם גילום של הנשמות האבודות בגיהנום. במעורפל בלטו שם דמויות מפורסמות משני צדי המפה הפוליטית, נשות חברה "ידועניות", דמויות בעלות דמיון לסלבריטאים, או לסופרים בעלי שם. בתוך ההמון בגיהינום שבכרזת הפרסום, ששלח ידיו והשתוקק לתוסף היו כמה שחקני תיאטרון והצגות מיוזיקל-וקומדיות כשאור האינפרנו ריצד על פניהם . עדיין היו מחייכים מתוך הרגל, אבל זעם עצור ניכר כבר בפניהם, חיוכם היה מפחיד בשל מאמץ מבולבל שעשו להשיג את המותג החדש.
הפוסטר לא שידר במפורש את מעלותיו של מוחג ארוחת הבוקר החדש. במקום רמיזות לאיכותו קבעה הצהרה קודרת אחת שהופיעה באותיות מודגשות בתחתית הכרזות : ''הם לא יכולים לקנות את זה עכשיו.''
ספיילי הבין שאנשים מוּנָעִים לפעולה, להתנהגות מתוך תחושת חובה, ועושים דברים שהם לעולם לא היו עושים כתענוג גרידא. אלפי אנשים מהמעמד הבינוני המכובד, גברים, שאם היית תופס אותם בהפתעה נהנים מישיבה בסאונה, היו מסבירים בכנות על כך שבעצם הם שם כי הרופא הורה להם על טיפול הזעה באדים .
אם היית אומר להם ישר בפנים כי הם הולכים לסאונה כי הם פשוט נהנים מכך, הם היו מסתכלים בך בתדהמה, נפגעים מדבריך, תוהים על שייחסת להם מניעים טיפשיים שהביאו אותך למסקנה כי הם רודפים אחר תענוגות הגוף.
אבל הם עושים זאת באותו אופן בדרך כלל. בכל פעם שמדווח על טבח של ארמנים בתורכיה, כולם מניחים שזה בלתי נמנע, כי זה צורך השעה , כי הטבח הזה בוצע על פי ''הוראות'' שהגיעו ממקום זה או אחר. נראה שאף אחד אינו מעלה בדעתו, אף אחד מהם אינו חושב בפשטות כי יש אנשים שעשויים להינות מרצח שכניהם מדי פעם.
וכך היה גם עם המרקם החדש של ארוחת הבוקר. אף אחד לא היה רוצה כביכול לטעום את 'פילבויד סטאדג' כמאכל המענג את החושים. הגימיק של הקפדנות הקדורנית בפרסומת דחף עקרות בית בלהקות לחנויות המזון בדרישה לאספקה מידית של המותג החדש. במטבחים קטנים היו נערות רציניות בצמות עוזרות לאימהות לבצע את הטקס המדכא של הכנת הדייסה האפורה.
על שולחנות חסרי עליצות של ארוחות הבוקר אכלו את המוצר החדש בדממה. ברגע שהנשים גילו את המוצר, הפך עניין אכילתו הכפויה לבלתי נסבל לחלוטין, הלהט שלהן לכפות את אכילתו על משפחותיהם לא ידע גבולות.
''אתה לא אכלת את הפילבויד סטאדג' שלך הבוקר !" היה ננזף הפקיד חסר התיאבון על ידי אחראי המשמרת במשרד, כשהראה סימני עייפות במשרדו במהלך היום. ארוחת הערב שלו לא הייתה טובה יותר והתחילה במנה של עיסה מחוממת חסרת צורה שהוסברה על ידי עקרת הבית כ " זה הפילבויד סטאדג' שלך שלא טעמת הבוקר.''
אותם אלה שהיו קנאים למותג החדש , יצורים מוזרים המביישים את עצמם באופן ראוותני, פנימי וחיצוני. מטיפים גם לעוגיות בריאות ולבגדי כושר, המליצו, ציווי באגרסיביות על המאכל החדש. צעירים ממושקפים, היו אוכלים חטיפי בריאות על מדרגות מועדון הספורט של הליברלים - הלאומי, בסבר פנים קדורני.
בישוף אחד שלא האמין במתכון החדש והחל להטיף נגדו, ובת משפחת אצולה אחת מתה מצריכת יתר של התרכובת החדשה. זכל אלה רק הוסיפו לפרסומו של המותג.
שיא הפרסום היה כאשר חיילי חטיבת חיל רגלים התפרעו וירו בקציניהם במחאה על החובה לאכול את העיסה המגעילה, שנכפתה עליהם. למרבה המזל, שר המלחמה באותה עת היה לורד ברל מבלאדרסטון, הוא הציל את המצב כשהצהיר באופטימיות כי ''משמעת כדי להיות יעילה חייבת להיות אופציונלית.. ''
פילבויד סטאדג' היה כבר מוכר בכל בית. דאנקן דולמי "האריה" הבין בחוכמתו העסקית כי המותג אינו בהכרח המילה האחרונה בשוק תוספי המזון לארוחת בוקר. עליונות המוצר תאותגר ברגע שיתווספו עוד מותגים של אוכל לא טעים לשוק. אולי אפילו תיווצר תגובה הפוכה של הצרכנים לטובת משהו טעים ומפתה, והקפדנות והסגפנות של הרגע הזה עלולה להידחק לשוליים.
לפיכך, הוא מכר את חלקו במוצר שהביא לו עושר עצום ברגע של הצלחה, והעמיק את המוניטין הכלכלי שלו מעבר לביקורת קטנונית על יכולתו העסקית . לגבי לאונור, בתו, שכעת הייתה יורשת בקנה מידה גדול מאי פעם, הרי באופן טבעי מצא לה אביה שידוך הרבה יותר מתאים בשוק הבעלים מאשר מעצב פוסטרים שמשתכר מאתיים דולר בשנה.
ואילו למארק ספיילי, מוח העכבר שעזר לאריה הפיננסים באמצעות מסע פרסום קודר, נותר רק לקלל את היום שבו הפיק את הפוסטר שחולל פלאים.
''אחרי הכל,'' אמר קלוביס, שפגש אותו זמן קצר לאחר מכן במועדון שלו, ''עדיין נותרה לך את הנחמה המפוקפקת הזו, שבני תמותה אינם שולטים בתהפוכות המזל" [1]
[1] האמרה מיוחסת לסנטור הרומי קאטו
.
