המוזיאון הישראלי לקריקטורה

מארי רוזנבלום


 

 

 

המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס , עבר למשכנו החדש - במתחם התרבות "מדיטק" בחולון ברחוב גולדה מאיר 6, חולון. זהו מוזיאון עכשווי, טכנולוגי ונגיש לקהל הרחב.

 

 

 

כשהגעתי למוזיאון, במיקומו החדש, המחובר לעוד פעילויות של ילדים, הופתעתי לגלות עולם חדש שהיה זר לי עד כה. משכו אותי יופיו המרהיב, עושר צבעיו, השפע של הקריקטורות והנושאים הרגישים שהוצגו בפניי.

 

 

 

ייחודו של הז'אנר הזה, קריקטורה וקומיקס, תמיד יישארו הז’אנר הכי חתרני, ביקורתי ומצחיק.

 

ובכדי לחדד את הנושא, מצאתי לנכון להסביר בקצרה את ההבדל בין קריקטורה לקומיקס:

 

קריקטורה, הינה תמונה אחת עם אמירה.

 

קומיקס, היא סדרת תמונות שמספרות סיפור.

 

 

 

 

 

אני נהגתי לחשוב שעולם הקריקטורות נועד לילדים, פה ושם, עצרתי להתבונן בקריקטורה, ברובה פוליטית, להעלות חיוך ולעבור לקריאת הכתבה. כאן, גיליתי עולם! הסברו המקיף והמעניין של  האוצר יובל כספי, שהוא גם אומן קומיקס, ההתרגשות, המסירות וההנאה שבו אותי.

 

 

 

במוזיאון מוצגות עבודות של כ-50  מאיירים/אומנים ישראלים שונים שמפרשים את רעיון גיבורי העל דרך הקומיקס.

 

                           

 

המוזיאון מבטיח לקיים שיח פתוח וטיפוח קולות מגוונים. אלו הם אבני היסוד של המוזיאון. הוא משמש בית לכנסים, פלטפורמה לאמנים, זירה לתחרויות ולפעילויות מגוונות.

 

במוזיאון מוצגות תערוכות קבע לצד תערוכות מתחלפות בתחומי הקריקטורה, הקומיקס וההומור החזותי, והוא מחזיק ארכיון ייחודי בקנה מידה עולמי.

 

 

 

המוזיאון מציג ארבע תערוכות חדשות:

 

 

 

-        "גיבורים כחול לבן" עבודות של כ-50 מאיירים ומאיירות ישראלים המציגים את הפרשנות שלהם לנושא גיבורי על מכל הסוגים והתקופות.

 

 

 

מציאות המלחמה של השנתיים האחרונות הקנתה  למושג הגבורה תפקיד חיוני בשיח הציבורי.

 

"לידתם" של גיבורים וגיבורות מתוך העם אפשרה לנו להתמודד עם מצבי הקיצון ומצוקות התקופה. רגע זה מזמן אותנו, כמוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, לבחון מהו מקומו של גיבור־העל בקומיקס המקומי.

 

גיבורי־העל מסכלים את מזימות הרשעים ברגע האחרון וחשוב מכל – הם עומדים לשירות האנושות כולה ומשיבים את הסדר על כנו.

 

בארה"ב גיבורי־העל הציפו את תרבות הצריכה והיוו נדבך משמעותי בתרבות הפופולרית – בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע. למרות החותם הכביר שהותירה כאן התרבות האמריקאית, הקומיקס הישראלי לא הצליח לבסס מסורת של גיבורי־על "תוצרת הארץ".

 

התערוכה  גיבורים כחול לבן בוחנת את  הניסיונות לכונן גיבורי־על בקומיקס הישראלי.

 

התערוכה מחולקת ל 3 חללים, כל חלל מוקדש לגיבורי העל הישראלים.

 

חדר גיבורי העל שלנו – מראשית הופעתם בקומיקס, בטלוויזיה ובקולנוע, מילאו גיבורי העל צורך בסיסי של מיליוני בני אדם. הם אפשרו להימלט מן הניכור, מהמלחמות ומחרדות היום-יום של העולם המודרני אל עולם פנטסטי שבו נפתרים דברים באורח פלאי ושהצדק והטוב מנצחים בו תמיד. ובכל זאת, גיבורי העל של תקופתנו מאופיינים בתכונות המבדילות אותם מגיבורי המיתולוגיה. סופרמן, באטמן, ספיידרמן, קפטן אמריקה ואחרים ניחנו כולם ביכולת על-טבעית אחת לפחות, המבדילה אותם מהאנשים הרגילים. הם סיכלו את מזימות הרשעים ברגע האחרון כמובן וחשוב מכל – הם עמדו לשירות האנושות כולה בכל מקום בעולם. התערוכה ״גיבורים כחול-לבן״ מצדיעה להם ומזכירה לנו שאנחנו אומנם נראים רגילים אבל אנחנו עם של גיבורי על.

 

גיבורי החיל וגיבורות המלחמה - מאז השבעה באוקטובר 2023 נגדעו בטרם עת חיי היצירה של אמנים ואמניות צעירים וכישרוניים. התערוכה מציגה איורים, עבודות קומיקס וקריקטורות של גיבורים וגיבורות שהזכות לחיות חיים של יצירה וכישרון נלקחה מהם באכזריות. התערוכה מבקשת להנציח את היוצרים והיוצרות, להכיר לקהל את הכישרונות הייחודיים שאבדו ולהעניק להם את הבמה הראויה. המוזיאון פנה למשפחות השכולות והן ניאותו להשאיל את היצירות המקוריות והיקרות מכול. בתערוכה יוצגו עבודותיהם של ענבר הימן (PINK), רויטל ברונשטיין (Navy Bird), ניב תל צור, יונתן חצור, ענר שפירא, גיא עזר ואיל מאיר ברקוביץ זכרם לברכה.

 

חדר גיבורי התנ"ך – דמויות תנ״כיות כמו שמשון הגיבור, דוד המלך ומשה רבנו היו השראה לדמוית המופיעות בתערוכה ״גיבורים כחול לבן״.

 

 

 

 

 

-        "זוכי פרס עיפרון הזהב" רשימת זוכי הפרס מראשית המוזיאון ועד ימינו המבליטה את מגוון הסגנונות, הגישות והקולות שהעשירו את הז’אנר.

 

 

 

-        "חלוצי הקריקטורה העברית"   מחווה לדורות של קריקטוריסטים שהפכו את הקריקטורה לכלי ביטוי מרכזי של הזהות הישראלית. עבודות קלאסיות וחשובות מההיסטוריה המקומית

 

 

 

-         "מציירים צחוק – תערוכה פעילה" תערוכה אינטראקטיבית בה מוצגות השיטות הקומיות המשמשות קריקטוריסטים, פרי יצירתם של צמד הקריקטוריסטים ניר מולד (נירמו) ועמוס אלנבוגן, שבה מוצגות קריקטורות מקוריות, שיטות קומיות שונות לצד עמדות שבהן המבקרים יכולים לפעול בעצמם וליצור קומיקס.

 

 

 

-        בנוסף, קיר דיוקן מצויר ענק מאת הקריקטוריסט יונתן וקסמן, המוקדש ליוצרי הקריקטורה והקומיקס הבולטים בישראל וליצירותיהם מראשית המאה ה־20 ועד היום.

 

 

 

בתערוכה פגשתי כמה אומנים. כאן המקום לתת כבוד והערכה לכמה מהיוצרים הכישרוניים , אליהם התוודעתי:

 

אורי פינק – קומיקאי ופובלציסט ישראלי.

 

אוטיסטה -   יוצרת קומיקס (שם במה)

 

מישל קישקה – יוצר

 

ג'קי ירחי – אומנית יוצרת

 

 


logo בניית אתרים