על הספר המילה שאני אומרת יוכבד בן דור דליס / זהבה טוראל
ספר השירים של יוכבד בן דור ודליס הוא נכס תרבותי הנושא מסרים חשובים מאין כמותם. יוכבד ודליס מפריכות בעוצמה את התפיסה שהשואה היא אירוע רחוק מבחינה היסטורית.
מתוך חווייתן האישית, הן מפריכות גם את הטענה שבני ובנות הדור השני והשלישי מנותקים רגשית מהשלכות השואה על משפחותיהם ועל דורות ההמשך.
יוכבד בן-דור פותחת את חלקו הראשון של הספר מנקודת מבט אישית, ומתארת את תחושותיה כילדה שחיה בצילן של טראומות הוריה, בצל הישרדותם היומיומית ומערכת היחסים המורכבת ביניהם. המשפט "כל השנים הרגשתי חפץ מיותר" הוא משפט שגורם לכיווצי בטן. כשאני שומעת משפטים דומים מחברותיי וחברי בני הדור השני, אני לומדת שזו הייתה הדרך של השורדים להגן על עצמם ריגשית לאחר שאיבדו פעם אחת את יקיריהם ואת עולמם. בהמשך השיר, מתארת יוכבד מערכת יחסים שונה בתכלית עם ילדיה שלה; מתוך הריק והניכור, הצליחה יוכבד להקים משפחה נפלאה, מחבקת ואוהבת.
בשער השני של הספר, כותבת דליס על יהדות סלוניקי. כשקראתי לראשונה את השיר "סלוניקי" בפייסבוק, התכווצתי. הרגשתי שדליס כותבת על המשפחה שלי, על הענף המשפחתי שנגדע ברודוס באותה מלחמה ארורה ועל קהילות הלאדינו שנמחקו באיטליה, יוון, מקדוניה ועוד. קהילות שעברו שואה שנייה בהפרש של כארבע מאות וחמישים שנים האחת עם גירוש ספרד והשנייה במלחמת העולם השנייה. נחשפתי לשיר בשבוע בו התחלתי לתכנן את השקת ספרי, "מאה של סודות". פניתי לדליס המופלאה, סיפרתי לה על השורשים המשותפים שלנו וביקשתי ממנה להנחות את הערב. דליס נענתה ברוחב לב וסייעה לי בהפקת ההשקה.
יוכבד בן-דור ודליס מבטאות בכאב את השפעת החיים לצד שורדי שואה על חייהן. בכל שיר מצאתי "משפטים לחיים", מסרים נוקבים המגדירים מחדש מילים עבריות ויוצקים לתוכן זיקה גנטית לעולם ולאנשים שהיו פעם, על חלומותיהם ושאיפותיהם שנגדעו. מתוך הזיכרונות ומתוך תובנות הילדות, הן בוראות עולם חדש טוב יותר ואוהב יותר.
כמה משפטים שטלטלו אותי וחדרו אל נשמתי:
"אוספת אותך אל זיכרונותיך..." - דליס (עמוד 19)
"לוכדת מילים ועושה מהן רקמה..."- יוכבד בן-דור (עמוד 26)
"ובתוכנו הנכדים, מורשת מילים נאחזה..." - דליס (עמוד 34)
"ירושת זיכרון היא מוטציה נפשית..."- יוכבד בן-דור (עמוד 60)
ממליצה בחום לקרא את ספר השירים החשוב הזה ותודתי האישית ליוכבד ודליס המשוררות הכישרוניות שמנציחות את הזיכרון.
