שיר:

מניין הרוך הופיע /  מרינה צבטייבה מרוסית ס. לוין 

לאוסיפ מנדלשטם

מִנַּיִן הָרֹךְ הוֹפִיעַ?

הֲרֵי תַּלְתַּלִּים כָּאֵלֶּה -

הִחְלַקְתִּי כְּבָר, וּשְׂפָתַיִם

יָדַעְתִּי כֵּהוֹת יוֹתֵר.

עָלוּ וְכָבוּ שָׁמַיִם,

- מִנַּיִן הָרֹךְ הוֹפִיעַ? -

עָלוּ וְכָבוּ עֵינַיִם

מַמָּשׁ מוּל עֵינַי, לְיַד.

לֹא רַק מִזְמוֹרִים כָּאֵלֶּה

בְּלַיְלָה חָשׁוּךְ שָׁמַעְתִּי,

כַּלָּה – הוֹ, הָרֹךְ הוֹפִיעַ! -

הִיא עַל חֲזֵה הַזַּמָּר.

מִנַּיִן הָרֹךְ הוֹפִיעַ,

וּמָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ, עֶלֶם

שָׁנוּן וְגַם עוֹבֵר אֹרַח,

רִיסָיו – אֵין אָרֹךְ מֵהֶם?

1916

Марина Цветаева

Откуда такая нежность…

Осипу Мандельштаму

Откуда такая нежность?
Не первые — эти кудри
Разглаживаю, и губы
Знавала темней твоих.

Всходили и гасли звёзды,
— Откуда такая нежность? —
Всходили и гасли очи
У самых моих очей.

Ещё не такие гимны
Я слушала ночью тёмной,
Венчаемая — о нежность! —
На самой груди певца.

Откуда такая нежность,
И что с нею делать, отрок
Лукавый, певец захожий,
С ресницами — нет длинней?

1916 г.