שיר:

בֶּן דּוֹדָתִי דּוֹמֶה לְאָבִי / טובי סופר 

                           למאיר (מילו) לוי

בֶּן דּוֹדָתִי מ' דּוֹמֶה לְאָבִי.

מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר מִקָּרוֹב, עָלוּל לִטְעוֹת:

הַפָּנִים, הַגּוּף, הַמִּימִיקָה

וּדְרִישַׁת הַשָּׁלוֹם

בְּחִיּוּכוֹ.

הוּא דּוֹמֶה לְאָבִי כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגִיל שִׁשִּׁים.

בְּמִפְגָּשִׁים מִשְׁפַּחְתִּיִּים,

כְּשֶׁמּ' לֹא מַשְׁגִּיחַ, אֲנִי מִתְבּוֹנֵן בּוֹ.

אֲנִי צוֹפֶה, וּבוֹחֵן וּמַשְׁוֶה וּמִסְתַּכֵּל

וּמְנַחֵם

אֶת עַצְמִי:

גַּם אִם כֻּלָּנוּ צֵל עוֹבֵר,

מַשֶּׁהוּ מֵאִתָּנוּ

אוּלַי

בְּכָל זֹאת יִוָּתֵר.

(מתוך "רחובות", ספר שיריו הרביעי של טובי סופר, שיראה אור בקרוב בהוצאת "ספרי עיתון 77")