עיניים ירוקות ומסע הנפש עם נעם רקובר/ראובן שבת 

נעם רקובר, בת 17 מבנימינה, אובחנה בגיל צעיר כמתמודדת נפש ובהמשך גם על הרצף האוטיסטי. השיריםבספר הביכורים שלה נעים על הציר הדק שבין כאב ופגיעוּת לבין כנות רגשית אדירה, ומשרטטים דמות צעירההמתעקשת לשרוד, לגדול ולהמציא לעצמה שפה חדשה של ריפוי. בשירים משתלבים זיכרונות ילדות ונעורים,

התמכרויות, אשפוזים וטראומות לצד אהבה, חלומות לעתיד וחיפוש אחר מקום בטוח בעולם.

חשוף ומדויק, שמבקש לגעת בכל מי שחווה מצוקה נפשית, בדידות או חיפוש עצמי. השירים כתובים בקול אישי.

ספרי מעט על עצמך ומדוע החלטת להוציא את הספר

שמי הוא נעם רקובר נולדתי וגדלתי בבנימינה כבת אמצעית למשפחה בת שלוש בנות. סביב גיל 13-14בתקופת הקורונה התחלתי להתכנס בתוך עצמי  , נכנסתי לדיכאון עמוק הפסקתי להגיע לבית הספר, להיפגש עם חברים ,לצאת מחדרי וממיטתי. בהמשך עברתי עוד כל מיני מצבים נפשיים. כדי להתגבר על הקשיים שעברתי הרביתי לצייר משהו שאני מאד אוהבת לעשות מזה שנים רבות, כמו כן הרביתי לקרא המון ספרים .עולם השירה היה משהו שלא התעסקתי איתו ולא קראתי שירה . אבל התחלתי לכתוב שירים לעצמי ובשירים תיארתי את מה שעובר עליי  נפשית . לאט לאט נערמו במחברת שלי המון שירים. סבא שלי כותב ספרים ומאמרים מאד התרגש לקרא את שיריי. . סבתי שהיא אישה אוהבת ספר התרגשה גם כן שניהם עודדו אותי להמשך לכתוב כמה שרק אוכל לבסוף גם מורתי נכספה לשירי והפתיע אותי במחברת שהיא הכינה מלא בשירים שלי מה שרק דרבן אותי יותר להמשיך ולכתוב בשלב מסוים כאשר יותר ויותר אנשים חברים מכרים נחשפו לשירים שלי הבנתי באמת כמה חשובים הם כי עם כל אדם נוסף ששמע או קראה אותם שמעתי סיפור חדש התמודדות חדשה רגש אחר חלקם הזדהו עם רוב השירים או עם שורה אחת או מילה שגרמה להם לחשוב קצת יותר ומכאן התגלגל הרעיון להוצאת הספר. הבנתי את החשיבות של השירים שלי גם בשבילי וגם בשביל אחרים הבנתי שאם הספר הזה יעזור לאדם אחד לראות את העולם באור קצת אחר אז כל מה שעברתי עד היום היה שווה את זה.

מה מייחד לדעתך את הכתיבה שלך

 כפי שאני ואנשים שמתעמקים קצת בשירים שלי רואים את זה הדברים העיקרים שמייחדים את הכתיבה שלי הם הישירות והאוטנטיות כאשר אני כותבת אני אף פעם לא מנסה לייפות את מציאות הדבר, אני מעבירה לדף את מה שאני מרגישה וחושבת בצורה הכי מדויקת שאני יכולה גם אם זה יכול להיחשב כ"חשוף מדיי" כי אני יודעת שאיפה שהוא שם בקהל יש איזה הורה לילד שכמוני מתמודד עם משהו שגדול עליו בכמה מידות ומניסיוני האישי לפעמים אי אפשר להעביר את כל מה שעל ליבנו בקל רם אז כאן ב"חשוף מדיי" נכנס לתמונה.

מי הם שלושת המשוררות/ים שאת הכי מעריכה ומדוע

עד לא מזמן עולם השירה לא היה חלק מעולמי שלי הייתי יותר מחוברת לספרים עם עלילה ולכן לא יצא לי להיחשף להרבה משוררים ושירם חוץ ממה שלמדתי בבית הספר ניתן להגיד שנכנסתי לעולם הזה בעיניים עצומות ולכן אני לא חושבת שממקומי לבחור שלושה משוררים שאני מעריכה אני בטוחה שיש לי עוד דרך ארוכה בשביל בכלל לענות על השאלה הזאת, ובדיוק בגלל זה מדיי יום ביומו אני חוקרת קצת יותר ולומדת מפה ומשם על העולם הקסום הזה של השירה

אם היית נקלעת חצי שנה לבקתה בודדה בהרים איזה 3 ספרים היית לוקחת איתך ומדוע

אם הייתי נקלעת לחצי שנה בבקתה בודדה בהרים הייתי לוקחת איתי את שלושת הספרים הבאים הראשון "חבוק" מאת: דויד גרוסמן כשהייתי קטנה הייתי מרבה לבכות הייתי מאוד רגישה ונעלבת מהר אז בכל פעם שהייתי רצה לחדרי לבכות באיזה שהוא שלב אבא שלי היה מגיע עם הספר הזה ביד יושב לידי על המיתה ומקריא לי אותו, כיום הספר נמצא ליד המיתה של אבא שלי ולפעמים כשאני נכנסת לחדר שלו ורואה את הספר אני לא יכולה שלה לקרוא אותו שוב וכל פעם מחדש שאני קוראת אותו טוב לי על הלב הספר השני הוא "ביתו של מלך הביצה" או ("The Marsh King's Daughter") מאת: קארן דיון (Karen Dionne) זהו ספר שאבא שלי מצא לי במקרה במכירת חצר הוא מצא לי שם שני ספרים שחשב שאוהב ואחד מהם היה הספר הזה מהרגע שהתחלתי לקרוא אותו לא הצלחתי להניח אותו בצד זהו הספר האהוב עליי ובצדק הספר הזה הוא ספר מתח ופעולה נהדר ממליצה בחום והספר השלישי והאחרון חייב ללכת לרומן האהוב עליי "בעל זבוב" מאת: ויליאם גולדינג אפשר להגיד שזו הייתה אהבה ממבט ראשון ברגע שראיתי את הרומן הזה בספריה של הסבים שלי ידעתי שזה נכנס לראש רשימת הקריאה שלי רומן נהדר מעניין וסוחף כמו כן ישנם שמחשיבים אותו לאכזרי וקשה לקריאה אני אכן מסכימה עם הטענה הזו איך באותה נשימה חייבת לציין שעם כל זה הרמון הזה הוא אחד הטובים שקראתי מבחינתי הוא צריך להיות חובה לקריאה.