שיר:

תְּפִלַּת רַבִּים/ יצחק גוילי 

עָמְדוּ שָׁם בִּתְפִלָּה: 

זְקֵנִים וּנְעָרִים, 

בַּעֲלֵי מְלָאכָה וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, 

כֹּל אֶחָד הִתְפַּלֵּל לְפִי כֹּחוֹ.

וְאַף עַל פִּי כֵן, 

נִשְׁמַע הַכֹּל כְּקוֹל אֶחָד, 

כִּתְפִלָּה חַיָּה, 

כְּאִלּוּ כָּל אֶחָד הִתְפַּלֵּל גַּם בְּעַד חֲבֵרוֹ, 

כְּאִלּוּ לֵב אֶחָד הִתְפַּלֵּל.

​