צילום: צביה ויצמן כספי 

סיור חנוכיות נר שני של חנוכה בירושלים / צביה ויצמן כספי 

שמיים אפורים, ביקשנו ״גשם רד כבר גשם״. הנה הוא בא לשטוף את רחובות העיר להכפיל את אורם. יש ערים שהחורף הולם אותם כמו, ירושלים. עולים לירושלים. אכן עולים להר ומתרוממים מעל היומיומי לעולמות של מעלה. כל נסיעה לירושלים מרחיבה את לבי. קשרתי לי סרט אדום לפרק כף היד. הבאתי יין ללגום מול המנורה שבכניסה לרובע היהודי

המדריך שלנו, אריק, מורה למתמטיקה מבין גם ברוח.

על הדרך פונקנו על ידי הועד בסיוע תקציב שהמנהלת הקצתה לנו בנדיבותה, בכיבודים ולקראת ירושלים חילקו לנו כירבוליות מפנקות לנגף את הקור הירושלמי בשעה שהתנהלנו בפקקים בעיר שחוברה והוארה. הסיור כולו סביב המקום שבו עמד בית המקדש.

סיפור חנוכה הוא סיפור המזבח ובית המקדש.

ירושלים משרה על באיה אורך רוח ותשומת הלב ופוסעת  לפרטים הקטנים . שם הרי נמצא האלוהים. אפילו סאנט אכזופרי  מהספר הנסיך הקטן, אמר זאת. מגדל דוד והחומה מוארים ומנורה וריטואלית מרצדת נר שני ברקע, כמו הנרות לא כבים בגשם. ריח הזעתר הזכיר לי שפה חונה  עגלת הבייגלה הירושלמי. צעדנו בחגיגיות בין הסמטאות העתיקות המקשתות והן מקושטות בעשרות חנוכיות המאירות את הדרך. לכיוון מרכז הרובע היהודי. ביקור בישיבת המקובלים בית אל שם אירחה אותנו לילי בתו היפה והתמה של מי שהקים את ישיבת המקובלים והיה רב הכותל, הרב גץ. חזרה בדבריה על הצורך והחובה בגיוס ואיחוד של העם. 

אריק: סיפור המזבח קשור לחנוכה: בכה׳ בכסלו יהודה המכבי ניקה את המזבח מחילול וחילון היוונים את המקדש. ולמה שלושת הרגלים נקראים חגים - כי מסתובבים סביב המקדש, חגים סביבו. חנוכה יחודי נברך את שמונת הימים ב״חנוכת המזבח״. אפילו המוסלמים אימצו את הרעיון היהודי והם מסתובבים סביב החאג׳ ׳ במכה

ספר מכבים נותן כרונולוגיה 160 לפני הספירה

כי אז נבנה השיקוץ על המזבח וברחובות זבחו ושרפו ספרי תורה. היוונים הכריזו מוות ליהודים ובכה׳

המיתו את הנשים ואת העוללים תלו מצווארים… (צמרמורת. החגים מזכירים זוועות שעוללו ליהודים וההתעללות ביהודים משתמרים כחגים. חנוכה, יום כיפור, שמחת תורה…)

יהודה המכבי מכיר את הארץ והוא אמיץ ואיתן בדעתו, הוא אומר לאנשיו ״יסגרו רבים בידי מעטים - לא ברוב חייל נצחון המלחמה כי אם ברוח״

ויקהל את המחנה ויעלו הר ציון…

השערים שרופים  בית המקדש מחולל.

וישכמו בבוקר 3 שנים אחרי שהיוונים חיללו את המזבח

היהודים ויהודה המכבי, נכנסים להיכל ומקריבים קורבן וחונכים את בית המקדש. ובכך מטהרים מקדשים אותו.

בסוכות שלפני האירוע המכונן החג הרי לא נחגג. ההנהגה מחליטה שעכשיו יחגגו את החג שלא נחגג ולכן חנוכה זה כמו 8 ימים כמו 8 ימים תשבו בסוכות.לכך מתווסף הסיפור המיתולגי על כד השמן. חנוכה מחובר לסוכות. ויש פרשנות בעניין כד השמן: 

המיינסטרים של אותם הימים לא אהבו את יהודה המכבי כי במלחמתו נגד היוונים הוא בעצם כרת ברית עם הרומאים כנגד היוונים. וכאמור, בתשעה באב 70 שנה אחרי, שרפו הרומאים את בית המקדש.

היוונים ״רק״ חיללו את המקדש וניתן היה לתיקון,

ואילו הרומאים הרסו את המקדש.

בחזית הרובע היהודי לנוכח מנורת הזהב המוארת, צרובה בצניעות נבואת זכריה והנה היא מתגשמת אל מול עינינו: זכריה ח׳:

״כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָים וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ"

אחת מנבואות הגאולה היפות והידועות הנה הן מלאות רחובות ירושלים בזקנים ובילדים באור והתקווה ואני נרגשת לחזות בכך.

היה גם זמן ופתק לבקשה שהצמדנו לקיר הכותל.

סיימנו בשער האשפתות (על שום שדרכו הוצאה ״אשפת המקדש המחולל שנשרף…)בירידה לסילוואן חיכה לנו האוטובוס עם אילן הנהג שהביאנו , רעבים ועייפים למסעדת ״קדמה״ שבנחלת שבעה.

(פעם שכן פה הבר של העתונאים ״לה בל״) לסעודה כבני מלכים, בהשפעת סיפורי העבר. היה מנעד צירים ויין ודברי מתיקה. תודה לועד המפנק. תודה למנהלת שדואגת להרחיב דעת ולפנק. חנוכה שמח