לשמור אמונים עם אריה קרישק/ שרי אברהמי סולמון

אריה קרישק הוא סופר ותיק.

פרסומו הראשון היה בגיל 19, במחזה שפורסם על ידי הסופר וחוקר הספרות מתי מגד בהוצאת מסדה.

אחר כך באו ספרים רבים ועימם יצירה פוריה , מגוונת ומעניינת בתחומים שונים של ספרי פרוזה, מחזות, תסריטים, ביוגרפיות וספרי היסטוריה על ערים בישראל.

השיחה איתו, נסבה בעיקר על המהדורה השלישית של ספרו "שומר אמונים" , שיצא לאור  לראשונה בהיותו בן 25, גם בהוצאת מסדה ובתמיכתו הספרותית של המשורר אמיר גלבוע שהיה עורך סדרת הפרוזה העברית בהוצאה הידועה מאוד דאז. 

הייתה זו בהחלט שיחה מעניינת עם אדם רב תחומי העוסק מגיל צעיר במחזות, סרטים, עריכה וכתיבה רב תחומית בגישה זורמת לחיים והכרות עם רבים מאושיות התרבות הישראלית לדורותיה מגיל צעיר כמו למשל דן בן אמוץ, הסלנג ואורח חייו הבוהמייני.

את הספר "שומר אמונים" כתב  לדבריו גם מתוך נגיעה בפרדוקס החיים וסקרנות חקרנית שמחפשת דרמה של בחור צעיר ואין צורך לייחס את זה לביוגרפיה האישית שלו כמי שנולד וגדל במרכז הארץ בתל אביב , בחולון , למשפחה אוהבת יוצאת לודז' בפולין וזאת על אף רקעי השואה שהיו נוכחים לא מעט ברקע עם כל הכרוך באובדן רבים מאבותיו בשואה... גם אימו שאלה אותו למה הוא כותב עצוב כל כך אז והסברו הוא שהחיים עצמם נטולי עניין ללא הדרמות...

בספר שזורים שמות דמויות כמו יכין, פרום – השני בחור בשם רובי פריד  שהגיע מאנגליה והפך לבמאי והיווה השראה לדמותו.

בהקדשה הקדיש לו בראשי תיבות ולדבריו "זה התפוצץ" כי הקדיש... בחיטוט עומק בגיל 25 עניינו אותו בנות אחריהן חיזר ולהיפך וחיפש שמות יוצא דופן.

הספר עצמו עוסק בערך הרעות והחברות כ"שומר אמונים" וכערכים עליהם צמח והם החשובים מכולם לדבריו.

שומר אמונים לדברי קרישק  נמצא בקטגוריה של  – אמונה ונאמנות – בדגש על איך אתה חווה נאמנות (חברות/רעות) – להאמין ולהיות נאמן לזולת הנבחר – בין אם בין גבר לאשה ובין חברים.

אלי אשד כתב כמבקר על המונח ההומו-ארוטי הנלווה לתחושתו בספר, כזה שמבטא קרבה גופנית ובו יכין אומר לפרום "אני זוכר את כפות רגליך העירומות והנפלאות" – התמה של הידידות – שני החברים והסכין בגב.

המוטיב המרכזי – אהבה בין חברים ללא  מגע גופני – ב1976 השנה בה התחתן הכותב הוא האמין בידידות ובחברות . עם זאת, שומר אמונים  הוא ספר אמביוולנטי לדבריו.

לשאלה מי קהל היעד ענה שצעירים ומבוגרים כאחד והוא הרצה על כך במספר מקומות לרבות בבסיסי חיל האויר. לגבי השם טעון המשמעות של הספר הגיע לכדי מאבק משפטי בין אריה להוצאת כנרת על זכויות יוצרים, הדבר הסתיים בבוררות, בפשרה והתנצלות.

תוך זמן קצר הוכר אריה קרישק מקצועית והפך לעורך הוצאת "כתר" בגיל 27 ובהמשך עבד במשרד בתל אביב והוקפץ להיות ראש מיל"ת( מועדון ספרים, משגשג ומצליח במהלך שנות השמוןנים) .

לדברי קרישק הכבדות לא עברה לכתביו האחרים וב"קפצונים" שבא אחרי "שומר אמונים" הנושא הוא אירועי נעורים ושעשועים סטייל ולא בקדרות הכבדה המאפיינת של ספרו הראשון הנדון ... ציטוט מאפיין את אופי הדברים שציין "עמד לנו ולא יכולנו לשבת" שהגדיר אותו  כמחול חרמנות.

בסקירת שאר יצירתו ציין כי למרות ש"שומר אמונים" קודר עבר ל"קפצונים" ובו מדבר על חרמנות ההיפך מהקדרות "עמד לנו ולא יכולנו לשבת" ממחול החרמנות אחרי הכבדות של שומר אמונים.

עסק גם בדרמות פוליטיות – בספר השלישי ממנו יצא סרטו של יעוד לבנון "קשר הדבש" – על קבוצות ומחתרות – דיבר על מחתרת צעירה וכך יצא שלא הותר להקרנה.

בהמשך  הגיעו הספרים -"עושה שלום", "קבורה בירושלים", "השיירה עוברת", "האיש שבקיר"  – ספר מתח... "הקיץ בו חזרנו " ועוד... "שומר אמונים" לדבריו הוא ספר מורכב מהאחרים, במידה רבה.

בימים אלה הוא עוסק גם במשמעויות ההקשרים בספרות נשית וספרות גברית וישתתף בערב בנושא ובכך משקף את דעתנותו ואת הגותו שהיא שרשרת של תובנות בכתב ובעל פה.

כיום חי אריה קרישק עם זוגתו ציפי בצפון, נע בן שני מחוזות בצפון כשהמוטו הוא לא להשתעמם, זה מלווה אותו כילד טוב שהפך למרדן, שנא את בית הספר היה קשור מאד לאביו, אימו הייתה גיורת מאוקראינה, והוא נושא עימו כאב פרידה מאחיו היחיד והאינטלקטואל שהיה ביניהם הפרש של  שנתיים והוא נפטר לפני מספר שנים.

יש לו שתי בנות מנישואיו הראשונים שהסתיימו בגירושים, עם אחת מהן אין לו קשר לדאבונו

ולסיכום - עוד משהו שהיית רוצה לציין?

אחד הדברים המקוממים אותו הוא המשחק המתעתע ולעיתים כפוי הטובה ואפילו המלאכותי של משחק ההכרה באמן – כיצד בעצם נקבעת נחשבותו של אמן?

לדבריו ולרוב היא  – בידי פונקציונרים ששוחים בביצה.

ובכל זאת, אריה קרישק, הוא סופר חם לב, אופטימי במידת הסביר ונותר מאמין בערכה וחשיבותה של הספרות וכמובן הרומן המיוחד מאוד ובהחלט הנועז לזמנו והמקורי בכתיבתו "שומר אמונים".