צילום: יונתן בירנבאום 

פסטיבלאדינו ירושלים -ה- 2  בירושלים עם ד"ר אריאל לזרוס/ ראובן שבת

 
חנוכה תשפ"ו  20-21 לדצמבר 2025

פסטיבלאדינו הירושלמי של מכון רננות בשנתו השנייה שם דגש על החיבורים בין מורשת הלאדינו למוסיקה של כלל קהילות ישראל, ממוסיקה פרסית, תורכית, יוונית, אנדלוסית ועד לחזנות אשכנז.
את פסטיבל יזם ומפיק "מכון רננות" האוסף ומתעד שנים את מורשתו המוזיקלית של עם ישראל ואשר הקים את תזמורת הלאדינו הישראלית.
המנהל האמנותי הוא ד"ר אריאל לזרוס, מנצח התזמורת, נגן גיטרה, מלחין, חוקר מוזיקת הלאדינו וחתן פרס משרד התרבות ע"ש נבון.
הפסטיבל נתמך זו השנה השנייה על ידי עיריית ירושלים, ועד העדה הספרדית וחוגי הלאדינו בעיר, היכל שלמה, יד בן צבי וכן שגרירות ספרד הרואה חשיבות רבה בטיפוח מורשת הלאדינו.

הפסטיבל ייפתח במוצאי שבת ר"ח טבת בהיכל שלמה בירושלים בהפקת מקור מיוחדת "בין טטואן לאספהן" בו תזמורת הלאדינו וסולניתה המרכזית, הפייטנית הבינלאומית – שיר יפרח, יארחו את הזמרת והיוצרת מורין נהדר, במופע הכולל ממיטב להיטיה של נהדר אשר הפכו לחלק מן הפסקול הישראלי, יחד עם שירת נשים בלאדינו ברוח חג "עיד אל בנאת".  
להפקה זאת צפויים שני מופעי חימום קצרים עם הפייטן שמעון אילוז ועם "מזליקה" הדמות הירושלמית האהובה והמשעשעת בכיכובו של השחקן אמיר צבי.

למחרת יתקיים הכנס השנתי ה- 67 של מכון רננות ביד בן צבי שיכלול הרצאות, סיורים ומופעים.
ראש מרכז גאון ד"ר אליעזר פאפו ירצה על הפיוט אדון עולם, עליזה מורנו מן הספריה הלאומית תרצה על היהודים הפורטוגזיים, ואודיה ברקן תרצה על הפיוט בסיפור הישראלי.
בין ההרצאות הקהל יוכל להינות מפרקי חזנות בביצועו של מאסטרו אלי יפה.

את סשן ההרצאות יחתמו שתי הופעות ייחודיות העוסקות בלאדינו והים התיכון:
דורט פלורנטין נגנית החליליות והחוקרת תנצח על אנסמבל מצו במופע "אהבה לחופי הים התיכון" הכולל חיבור בין שירת הלאדינו למוזיקה היוונית בביצוע כלים עתיקים ואותנטיים
ד"ר לזרוס יציג לראשונה את ממצאי מחקרו על שירת הלאדינו כז'אנר ים תיכוני בהרצאה המלווה בביצועים חיים עם אנסמבל נגנים. במופעי יוצגו חיבורי הלאדינו למסורות מוזיקליות מגוונות ממוסיקה טורקית, חזנות אירופאית לג'אז אנדלוסי.  

הכנס יינעל במופע מקהלות לאדינו ירושלמיות אשר משקפות הווי חשוב בחיי העיר המחובר לחוגי הלאדינו הירושלמיים וכן כיתת אמן של הפייטן הנודע יחיאל נהרי ותזמורת המזרח היהודית בניצוחו של אלעד הראל, גם היא מבית רננות.

מכון רננות בניהולה של המוזיקולוגית והאנתרופולוגית רחל ערמון  פועל מזה עשרות שנים לתיעוד המוזיקה של מסורות ישראל בכלל ומורשת הלאדינו בפרט וטיפוחה דרך מניפה של פעילויות תרבות וחינוך בעלות הד. הקמת תזמורת הלאדינו הישראלי ויזום הפסטיבל הינם צעדים חשובים שנועדו להחזיר את שירת הלאדינו אל לב הפסקול הישראלי. 

המנהל האמנותי של הפסטיבל ד"ר אריאל לזרוס אומר כי "פסטיבלאדינו"  תורם להחזיר את עטרתה של העיר ירושלים כבירת הלאדינו העולמית - העיר שבין חומותיה שרו רומנסה, קאנסיון וקופלא עוד בימי העות'מאנים. ירושלים קלטה את היהודים הספרדים מקהילות אגן הים התיכון אשר שרו בלאדינו  "אירמה קירו מאדרי - רוצה אני ללכת אימא לירושלים" בכמיהה אליה. על השכונה אהל משה כתב יצחק נבון את "בוסתן ספרדי" ובה פעל המתעד והזמר יצחק לוי. ועתה באותה ירושלים פועלת תזמורת לאדינו ומתקיים פסטיבל לאדינו.

ד"ר לזרוס מה מייחד השנה את פסטיבל הלאדינו?
פסטיבלאדינו השנה מתקיים בסימן חיבורים בין שירת הלאדינו למסורות מוזיקליות של הפזורה היהודית הרחבה. שירת הלאדינו התפתחה בקהילות מגורשי ספרד סביב הים התיכון מתוך דיאלוג מתמשך עם תרבויות מגוונות: מן המוזיקה הטורקית והיוונית, דרך מקצבים אפריקאיים ואנדלוסיים, שירה בלקנית וצלילים פרסיים־מזרח־תיכוניים, ועד הטנגו הדרום־אמריקאי והחזנות האירופית. הפסטיבל מבקש השנה להאיר את המנעד העשיר הזה, ולהציג את תרבות הלאדינו כגשר של צלילים המחבר בין מזרח למערב.

מה החשיבות המרכזית של משמעות הפסטיבל וקיומו?
על פי אונסק"ו, הלאדינו היא שפה בסכנת הכחדה בשל מיעוט דובריה. עם זאת, תרבותה, ובמיוחד שירת הלאדינו, זוכה לפופולריות גוברת, בין היתר בזכות אהבת הקהל הישראלי אליה. הפסטיבל מבקש לשמש בית ירושלמי חי לתרבות הלאדינו: מקום המעניק במה למיטב האמנים הפועלים כיום לצד הצגת פירות מחקריים עדכניים בתחום. השילוב בין יצירה חיה למחקר הוא חלק מההבטחה לכך שתרבות הלאדינו תמשיך להדהד גם בדורות הבאים. אני רואה בהקמת תזמורת הלאדינו הישראלית ובהמשך ייסוד הפסטיבל - יוזמות שנולדו במסגרת מכון רננות - מעשה תרבותי משמעותי ותרומה ממשית לשדה הלאדינו. קיומו של הפסטיבל בירושלים חשוב גם לעיר עצמה, כי היא בעיניי בירת הלאדינו הבלתי־מעורערת.

אילו יצירות מרכזיות יוצגו בפסטיבל?
תזמורת הלאדינו הישראלית תעלה הפקת מקור חדשה עם מורין נהדר ושיר יפרח, המחברת בין אספהן לבלקן. ד"ר אליעזר פאפו יציג חידושים מחקריים סביב הפיוט אדון עולם. יוצגו שני קונצרטים חדשים מבוססי מחקר - הראשון של דורט פלורנטין ואנסמבל מצו, העוסק בחיבור בין שירת הלאדינו לקלאסיקות יווניות, והשני -מופע מודרך שלי המציג את שירת הלאדינו כז’אנר ים־תיכוני המחבר בין המקאם הטורקי והערבי לבין המוזיקה המערבית, פרי מחקר הפוסט־דוקטורט שאני מקיים כיום במכון סלטי לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר־אילן. בנוסף, יעלה מופע חדש של תזמורת המזרח היהודית בניצוחו של אלעד הראל - גוף תזמורתי נוסף שפועל במסגרת מכון רננות.

האם ישנה גם היענות של קהל צעיר לפסטיבל?
בהחלט. תזמורת הלאדינו הישראלית מהווה בית למוזיקאים צעירים המבקשים להתפתח בתחום, והם מביאים עמם קהל צעיר וסקרן. בנוסף, אני פוגש צמא ממשי לשירת הלאדינו בקרב הסטודנטים שלי בקריה האקדמית אונו ובאקדמית גבעת וושינגטון. לצד זאת, גם הדור שדובר את השפה או זוכר את הוריו מדברים בה, מגיע לפסטיבל יחד עם ילדיו, מתוך רצון לאפשר להם מפגש חי עם שורשיהם התרבותיים.

מוצאי שבת ר"ח טבת 20 בדצמבר בהיכל שלמה – כרטיסים 20 שקלים: פסטיבלאדינו חנוכה תשפ"ו (מוצ"ש) - טיקצ'אק
יום א' א' טבת 21 בדצמבר – יד בן צבי – ללא עלות התכנית המלאה והרשמה דרך אתר המכון