על ההצגה כל אחד והמים שלו – תיאטרון הקאמרי / מארי רוזנבלום

שחקן יחיד עולה על הבמה בקאמרי, בידיו כיסא בית-ספר, כזה שהרבה תלמידים כבר פקדו אותו. הוא עומד על הבמה ומדבר, מספר, צועק, בוכה, שוכב....נלחם במים, בשדים וברוחות.

זוהי מונודרמה מקורית, קורעת, כואבת ומספרת על איש, שמו דניאל, בן 40, נשוי ואב לבן בכור, תינוק. דניאל עובד כמורה לתיאטרון, אחראי על כל ארועיי התרבות בבית הספר שבו הוא מלמד ובלילות..... בלילות הוא מתמודד עם סיוטים החוזרים ונשנים מעברו, תלמידו הקרוב נפל בקרב.

הבמאי , רובי קסוס, מחזאי ומוזיקאי ישראלי. יוצר תיאטרון ומוסיקה, כותב ומורה לתיאטרון. ביים ויצר הפקות רבות וגם השתתף כשחקן ומוזיקאי. בוגר הכשרות רבות בתחום הכתיבה, יזם הפקות עצמאיות. בוגר תואר שני בהצטיינות בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה, בוגר בהצטיינות בבית הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת תל אביב בתוכנית לניהול מוסדות תרבות ובית הספר למחזאות של תיאטרון בית ליסין.

" כתבתי על מלחמה אחרת, אבל מאז ה־7 באוקטובר אני מבין שהכאב של מורה שמאבד תלמיד הוא כאב שאין לו זמן.

בכל דור יש מי שחוזר להתמודד עם זה מחדש. אולי זו הסיבה שההצגה הזו פתאום הפכה למראה של כולנו."

ההצגה עלתה לראשונה במסגרת פסטיבל תיאטרונטו 2023, וזכתה בפרסים: פרס עיצוב התנועה, פרס המחזה, פרס הבמאי, פרס השחקן, ופרס ההצגה של השנה בקטגוריית "הצגת היחיד לשנת 2024" במסגרת פסטיבל     " אסיטאז' "  להצגות ילדים ונוער. כל זה קרה לפני ה7 באוקטובר.

השחקן : יולי סקר, סיים את בית הספר הדמוקרטי בחדרה, היה כתב בעיתון "במחנה", סיים את בית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים.                    סקר שיחק בהצגות רבות ברבים מהתיאטרונים בארץ: תיאטרון גשר, הבימה, תמונע, צוותא, מוזיאון תל אביב, ביים את "מאור זגורי" . כתב וביים הצגות שהשתתפו בפסטיבלים בעולם כמו פראג, לונדון. עסק גם בדיבוב, נתן את קולו בעשרות סדרות וסרטי טלויזיה . זכה בפרסים רבים כשחקו מצטיין.

בנוסף, הוא עורך בכיר בעיתון "ידיעות אחרונות".

אני טורחת ומלאה אתכם בפרטים אלו כי רק כך יכול להוולד מחזה כזה עם שחקן מובחר כזה!

תחילתו של הסיפור מתפתחת לאיטה. יש מורה, יש תלמידים, יש אמא שדוחפת את בנה, יש רעיון לבחירת ההצגה, תפקידים ראשיים, משניים ויש דרמה שהולכת ומתפתחת , כאילו, במהלך השנים.

אני והצופים נסחפנו לתוך הדרמה הכואבת.

הכל קרה אז, הכל קורה היום, וברגע מסוים, רגע שיא במשחק של סקר הנפלא,  המורה נלחם להציל את התלמיד המת ומקבל את הגורל.

והגורל בשלו, חורץ תלמים בנפשו - נפשנו, פוצע, חורט כאב עולם.

הבמאי קסוס מספר כי המחזה דן במורה שאיבד תלמיד. אני הרגשתי שלא רק המורה איבד תלמיד וחי בסיוטיו, כולנו בשכול הכבד הזה, נושאים צלקות על צלקות ואין מושיע.

 מחזה שכתיבתו רהוטה, משחק מעולה וסוף כואב.