שיר:

רְאֵה סוּסִים/ שלמה בונפיד

בכתב יד רשום: אחד מטובי הארץ ירד מנכסיו ונהפכו שמיו על ארצו כהתהפך כחומר חותם העתים, וחבלים נפלו לו בחבלי הנעימים, ונהפך ללענה משפט הימים, כי פחותי הזמן ככוכבים רמים, ובעמק שלח ברגליו כל גבר תמים, לזאת שלחתי זה השיר לנעלה אגוידאל בונשניור לשולשונא ואני עול ימים.

בראשית השיר מתואר ״עולם הפוך״, דהיינו מעשים המתנגדים לחוקי הטבע.

רְאֵה סוּסִים בְּלֶב יָם כַּבְּרָקִים / יְרוּצוּן, וָאֳנִיּוֹת – בַּשְּׁוָקִים,

וְחוּט פִּשְׁתִּים מְטִיל בַּרְזֶל יְפוֹצֵץ / וּמַיִם בּוֹעֲרִים כָּעֵץ וְדוֹלְקִים,

וּבוֹרְחִים הַנְּמֵרִים מִגְּדָיִים / וְשׁוּעֲלִים אֲרִי רוֹדְפִים וְדוֹלְקִים –

וְאַל תִּתְמַהּ בְּשׁוּב עוֹלָם הֲפַכְפַּךְ / וְעִתִּים מִנְּתִיב טִבְעָם רְחוֹקִים,

וְהַאְמֵן זֶה בְּשׁוּרְךָ מַעְגְּלֵי אִישׁ / נְלוֹזִים: יוֹם וְיוֹם נַעְשׂוּ עֲשׁוּקִים,

וְהַחָכְמָה כְּמֵת מִלֵּב זְנוּחָה / וּבָהּ יִתְעַלֲלוּ עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים,

וְעֵת יִתְחַתְּנוּ לֹא יִשְׁאֲלוּ, אִם / חֲכָמִים הֵם – אֲבָל אִם הוֹן מְרִיקִים!

וְהַחַיָּט, בְּעֵת יוֹצֵא בְמַחְטוֹ, / יְדַם לַנְפִּיל יְלִידֵי הָעֲנָקִים,

פְּתִילֵי בַד לְצַוָּארוֹ עֲנָקִים / וְחוּטָיו מִדְּבַשׁ אֶל פִּיו מְתוּקִים.

וְהַצּוֹרֵף בְּכוּר יִשְׂרֹף זְקָנוֹ / וְעֵינָיו יַאֲדִים עִם אֵשׁ וְזִקִּים –

חֲמָדוּהוּ בְכַסְפּוֹ אוֹ זְהָבוֹ / וְאוּלַי אֵין בְּכַסְפּוֹ לוֹ חֲלָקִים.

וְאוֹרֵג יַחֲשֹׁב מָנוֹר כְּכִנּוֹר / וּמַסֶּכֶת – כְּמַסֶּכֶת נְזִיקִים,

וְרַצְעָן – נוֹשְׁקוֹת נָשִׁים שְׂפָתָיו, / וְשִׁנָּיו מוֹשְׁכִים עוֹרוֹת וְנוֹשְׁקִים,

וְנָבָל יַעֲנֶה עַזּוֹת בְּעָשְׁרוֹ / וְגַאְוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַשְּׁחָקִים.

לְכָה, דּוֹד צַח, וְנֵלְכָה עַל פְּנֵי חוּץ / לְמֶרְחַקִּים בְּבֵין שִׂיחִים מְשַׂחְקִים

בְּבֵין שִׂיחִים וּבֵין אָחִים כְּאַחִים, / בְּתוֹךְ גַּנִּים וְלֹא בֵינוֹת נְקִיקִים,

וְנַקִּיף אָהֳלֵנוּ מֵעֲרוּגוֹת / חֲבַצֶּלֶת וְשׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים,

וְרֵעֵינוּ יְהוּ כָל צִפֳּרֵי חֵן / וְזִיז שָׂדַי וְיוֹנִים עַל אֲפִיקִים.

וְלֹא נִרְאֶה בְּתַהְפּוּכוֹת זְמַנִּים / וְלֹא נָבִין בְּסָרָה מַעֲמִיקִים,

וּפַעַם נִלְעֲגָה עַל הַזְּמַנִּים / וּפַעַם נִדְרְשָׁה סוֹדוֹת עֲמֻקִּים,

עֲסִיס חָכְמָה לְאַט נִשְׁתֶּה בְּצָמָא / וּמִסֹּלֶת זְמִיר נֹאכַל רְקִיקִים,

עֲדֵי יָשׁוּב זְמָן עָוֶל לְתַקֵּן / אֲשֶׁר עִוֵּת, הֲרִיסוֹתָיו לְהָקִים,

וְיַבְדִּיל בֵּין בְּדִיל אֶל פָּז וְיַחְפֹּץ / לְהַפְרִישׁ בֵּין חֲגָבִים לַעֲנָקִים.

קְרַב, דּוֹד צַח, וְאֶפְצַח רֹן, וְתָרֹן / לְשׁוֹן אִלֵּם וְנָסוּ כָל מְצוּקִים,

קְרַב, פֶּן יַדְרְכוּ קַשְׁתָּם מְקַנְאִים / וְחוֹשְׁקִים לִהְיוֹת לָבוּז חֲשׁוּקִים,

בְּעֵת תִּקְרַב וְעֵת תִּרְחַק, כְּרוּבִי, / לְשֵׁם חֶבְרָתְךָ יָמַי עֲסוּקִים,

וְאִם תִּרְאֶה בְּדוֹד אַחֵר אֲמִירְךָ – / רְאֵה סוּסִים בְּלֶב יָם כַּבְּרָקִים!