סיפור:

5000 אירו שהספיקו לכולם /  יעקב שקד

שמעתי את הסיפור הזה ב-2009, שהייתה שנת משבר כלכלי גדול בעולם. בלאונג' של נמל התעופה 'מרסיי-פרובאנס', שכשמו כן הוא. נוכחתי שוב לדעת  עד כמה כלכלה "סיבובית" היא עניין חביב ומשעשע.

נכנס ללאונג' איש שמראהו ולבושו הזכירו לי מראות נשכחים למדי. הייתי מוכן כמעט להתערב שהוא איש של אדמה, אבל בהחלט לא איכר. בין אצבעותיו היה חצי סיגר כבוי. כשראה אותי עם הסיגר אורו פניו. חייכתי אליו וידעתי שאקנה היום סיפור טוב. הוא הלך לבאר, מזג יין אדום לשני גביעים, שם את הסיגר שלו בין שפתיו וצעד אל מקום מושבי כשהגביעים בידיו. הוא התיישב בכורסה שלידי.

הושטתי את ידי. זָ'אקוֹבּ, הצגתי את עצמי.

הוא לחץ את ידי. שארל. ואז שלה מכיסו מצית והחל להתעסק בהצתת חצי הסיגר שלו. המתנתי עד שסיים ושאף שאיפה נאה. נהניתי מן הניחוח הטוב. היקשנו את גביעינו. לגמתי וגילגלתי את היין בפי. אחחח. משובחחח. הוא ראה את ההנאה על פני, וזרח מאושר.

טוב, הא?

מצויין. למה בחרת דווקא ביין הזה? שאלתי.

והוא ענה בחיוך שמח, כי זה היין שלי.

שלך? מה פירוש שלך?

שלי. אני עשיתי אותו. הוא הראה לי את ידיו המגויידות, אני עשיתי. בידי אלו. ביקב שלי. הוא נקב בשמו של יקב קטן. היקב שלי נמצא בבּוּרגוֹניְה....

בווֹלנֶה-סָאנטְנוֹ שבפלך מֶרסוֹ. השלמתי את דבריו.

מה? הוא נדהם, מאיפה אתה יודע? לא יכול להיות שאתה מכיר את היקב שלי.

אבל, מוֹן שֶׁר אָמִי, הפתעתי אותו, אני כן מכיר את היקב שלך.

מה? אַמפּוֹסִיבּלֶה! לא יתכן. איך? מה? מתי? למה? כמה? מי? איפה?

אוֹה, כשהייתי עוד יותר צעיר עבדתי חודשים אחדים ביקב של מדאם שוּאֶה-סוֹלֵייָאן שהיה בעיירה הסמוכה לעיירה שלך. שמעתי שהיא כבר לא איתנו.

וִ'י, היא עושה עכשיו יין לאלוהים, בשמים, הוא אמר בצער. כמה חבל.

כן, כמה חבל! לי היה חבל הרבה יותר.

הקשנו את גביעינו לזיכרה ושאפנו, מהורהרים, מן הסיגרים שלנו.

אז מה אתה עושה כיום? הוא שאל

נוסע בעניינים שונים וצד סיפורים.

סיפורים? הנה אני אספר לך סיפור שכמוהו עוד לא שמעת!

שקעתי בכורסה לתנוחת האזנה, והרמתי את גביעי אל פי. מוכן.

****

טוב, אתה יודע שהזמנים קשים. מאוד קשים. הכסף, שהיה בשנים האחרונות בשפע, וגם בוזבז בשפע, נגמר. העיירה שלנו נקלעה למצב קשה. ממש קשה. יש בעיירה שלנו בית מלון אחד, קטן; מיני-מרקט, קטן; היקב שלי, קטן; יבואן, קטן, של בקבוקים ופקקי שעם; משרד, קטן, של עמילות מכס; וזונה אחת, קטנה. כבר שנה שהעסקים על הריצפה. לי, כמו לעוד עסקים בעיירה היה חוב של חמשת-אלפים אירוֹ, שלא ידעתי מאיפה יבוא הכסף לשלם אותו.

לפני שבועיים נקלע לעיירה שלנו סוכן נוסע שעייף מנהיגה, והחליט לתפוס שנת צהריים מרעננת. הוא עצר במלון, ונכנס וביקש חדר לשעות אחדות למנוחה לפני שימשיך בדרכו. בעל המלון שמח לקראתו, אבל שמח פחות כשהלה ביקש לראות את החדר הטוב ביותר שלו לפני שיתמקם בו. חששו של המלונאי התממש כשהנוסע אמר שהחדר לא נראה לו, וכי ימשיך בדרכו לעיר הסמוכה הגדולה יותר, שם ימצא בוודאי חדר כרצונו. הוא יצא מהמלון, נכנס למכוניתו ונסע משם.

ואז הבחין בעל המלון, שעל הריצפה מונח ארנק תפוח. ברור היה לו  שהוא נפל מכיסו של האורח לרגע. אבל לבעל בית המלון לא היה איכפת. זה נראה לו כמתת משמים. הוא ספר את הכסף שבארנק - היו שם.... חמשת-אלפים אירוֹ.

מברך את מזלו הטוב הוא לקח את הכסף ואץ אל המינימרקט. הושיט לבעלים את הכסף ואמר, הנה אני משלם את חובי לך.

הבעלים של המינימרקט היה חייב לי חמשת-אלפים אירוֹ. מאושר, מיהר אלי, ליקב שלי, נכנס בצעד שמח למשרדי והושיט לי את צרור השטרות. ספרתי - חמשת אלפים אירוֹ. איך שהוא יצא, טילפנתי אל יבואן הבקבוקים והפקקים. אני בדרכי אליך. נעלתי את שער היקב ואצתי אליו. נתתי לו את צרור השטרות. הוא ספר בניחותא, חיבק אותי, ואמר לי, הצלת אותי. אני הולך אל עמיל המכס. היבואן סגר את המחסן שלו ושם פעמיו אל עמיל המכס.

כשעמיל המכס סיים לספור את הכסף, הוא נישק את היבואן על שתי לחייו, תלה שלט 'אשוב בעוד שעה' ודהר אל הזונה, לה שילם את חובו שהצטבר.

הזונה התלבשה יפה, והלכה בנחת אל בית המלון, שהיה קרוב לביתה. מסייה, הנה הכסף שאני חייבת לך בעבור שכירת החדרים לבילוי עם לקוחותי, אמרה בחיוך מתוק לבעל המלון, והלכה לה לדרכה. כשהזונה יצאה, הכניס בעל בית המלון את הכסף לארנק והניח אותו במגירה.

K K K K

לא חלפה שעה קלה ולמלון נכנס הסוכן הנוסע ששב על עקבותיו. כשהגעתי לעיר הסמוכה מצאתי חדר מצויין במלון, אמר לבעלים, מתנשף ומודאג, אבל כשרציתי לשלם הסתבר לי שהארנק שלי לא בכיסי. הוא נפל לי כנראה מהכיס כשהייתי כאן.

כן, אמר הבעלים, אכן נפל לך ואני מצאתי אותו. הנה מה ששלך. הוא הושיט את הארנק לאיש שלקח אותו בתודה ושב למכוניתו.

אז, אמרתי, מנסה לעכל את הסיפור, אתה אומר שכולכם שילמתם את חובכם, ועכשיו אף אחד מכם לא חייב כסף, וגם שהכסף הוחזר כולו לבעליו?

זהו בדיוק מה שאני אומר, אמר שארל ולגם מגביעו.

מעניין, המהמתי, ואיך הספקתם בזמן כה קצר לשלם זה לזה?

מוֹן אָמִי, אמר שארל בחיוך ממזרי, העיירה שלנו ממש קטנה.

היבטתי ביין שבגביע, והחלטתי לקנות ממנו כמה וכמה בקבוקים בהזדמנות הראשונה. יין מעניין, בלי ספק.

J J J J