כִּי יֵשׁ לַשִּׁיר שִׁבְעָה תְנָאִים וּבָהֶם יֶעֱרַב וְיִנְעַם/ ר' יהודה אלחריזי

ְיִהְיוּ דְרָכָיו דַּרְכֵי נֹעַם / וְכָל מִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר הַתְּנָאִים הָאֵלוּ יְהִי שִׁירוֹ לְמִרְמָס / וְיִדְמֶה לְשִׁכְבַת הַטַל וְחַם הַשֶׁמֶשׁ וְנָמַס.

הַתְּנַאי הָרִאשׁוֹן: צָרִיךְ לַמְשׁוֹרֵר לְבָרֵר מִכָּל סִיג דִּבְרֵי שִׁירוֹתָיו / וּלְהָסִיר כָּל מִלָּה זָרָה מִמִּלּוֹתָיו / פֶּן יִדְמֶה לִמְשׁוֹרְרֵי יָוָן אֲשֶׁר יְמַלְאוּ בַּשִּׁירִים מִלָּה זָרָה / עִם מִלָּה יְקָרָה / וְיַחְבִּירוּ צִצִּים / עִם קוֹצִים / וּפְנִינִים / עִם אֲבָנִים / וְדָרִים / עִם דַּרְדָּרִים / וְעַל כֵּן כָּל שִׁירוֹתָם מְשֻׁנּות / וְהַשָּׂפָה רָפָה וְהַלְּשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת.

הַתְּנַאי הַשֵׁנִי: צָרִיךְ לַמְשׁוֹרֵר לִשְׁמֹר עַל מִשְׁקַל הַשִּׁיר וּתְנוּעוֹתָיו / וְאַל יוֹסִיף וְאַל יִגְרַע עַל מִשְׁקַל אִמְרוֹתָיו / פֶּן יִהְיֶה כִּמְשׁוֹרֲרֵי דוֹרֵנוּ אֲשֶׁר מִשְׁקְלֵי שִׁירָם שְׁבוּרִים / פַּעַם חֲסֵרִים / וּפַעַם יְתֵרִים / וְלֹא יָשִׂימוּ לֵב לַמִשְׁקָל / וְלֹא יֵדְעוּ אִם יִכְבַּד אוֹ יֵקַל.

הַתְּנַאי הַשְּׁלִישִׁי: רָאוּי לַמְשׁוֹרֵר לִהְיוֹת עִנְיְנֵי שִׁירוֹ חֲזָקִים / בְּמַעֲבֵה-הַמְלִיצוֹת יְצוּקִים / פֶּן יִדְמֶה לִמְשׁוֹרְרֵי שִׁנְעָר אֲשֶׁר עִנְיְנֵיהֶם צְנוּמִים דַּקִּים / וּמִמְּלִיצָה טוֹבָה רֵיקִים / וְאֵין בָּם אִישׁ יִדְלֶה מִשִּׂכְלוֹ מַיִם עֲמֻקִּים / כִּי הַחֶבֶל נִכְרָת וְהַדְּלִי נִקְרָע וְהַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַכֵּלִים רֵיקִים.

הַתְּנַאי הָרְבִיעִי: צָרִיךְ לַמְשׁוֹרֵר לִהְיוֹת שִׁירָיו קַלִים לְהָבִין / וְכֻלָם נְכֹחִים לַמֵּבִין / פֶּן יִדְמֶה לִמְשׁוֹרֲרֵי צָרְפַת אֲשֶׁר כָּל שִׁירֵיהֶם מְלֵאִים שִׁבּוּשׁ / וּצְרִיכִים לְפֵרוּשׁ.

הַתְּנַאי הַחֲמִשִׁי: צָרִיךְ לַמְשׁוֹרֵר לִשְׁמוֹר שִׁירוֹ מִטָּעוּת הַדִּקְדּוּק / פֶּן יִדְמֶה לִמְשׁוֹרְרֵי דַמֶּשֶׂק / וְכָל שֶׁכֵּן בֶּן-בָּרוּךְ הָרוֹפֵא אֲשֶׁר כָּל שִׁירוֹ כְּחֶרֶשׂ נִשְׁבָּר / וּכְתֶבֶן בְּלִי בַּר / וְכָל מִלָּיו זָרִים / וּמֵימָיו מָרִים / וְעִנְיָנָיו מִשֶּׁלֶג קָרִים / ו ְגִבּוֹרָיו חֲלוּשִׁים / וַאֲנָשָׁיו נָשִׁים / וּקָדָֹשָׁיו קְדֵשִׁים / וּדְבָרָיו מְלֵאִים טָעֻיוֹת / בַּמִּלּוֹת וּבָאוֹתִיוֹת / וְיִבְטַח בַּסְּכָלִים הַמְשַׁבְּחִים שִׁירָיו / וְהַמְּרַפְּאִים עַל נְקַלָה צִירָיו / וְהֵם לֹא יֵדְעוּ אִם יְרַנֵן / אוֹ יְקוֹנֵן / וְאִם הוּא מְשׁוֹרֵר / אוֹ חֲמוֹר נוֹעֵר.

הַתְּנַאי הַשִׁשִׁי: צָרִיךְ לַמְשׁוֹרֵר בְּהַשְׁלִימוֹ שִׁירָתוֹ לְבַל יְמַהֵר לְהַרְאוֹתָה / עַד יְבָרֵר אוֹתָה / וְאַל יַשְּׁאִיר חֶלְאָתָה עָלֶיהָ / וְטֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ / רַק יַעֲבִיר מִמֶּנָה כָּל הֲתֻּלֶיהָ / וְיָסִיר כָּל בְּדִילֶיהָ / פֶּן יִדְמֶה לַמְּשׁוֹרְרִים הַסְּכָלִים / אֲשֶׁר בְּטֶרֶם יַשְׁלִימוּ הַשִּׁירָה יְגַלּוּהָ לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה / וּמְזִמָתָם בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלְדָה.

הַתְּנַאי הַשְׁבִיעִי: צָרִיךְ לַמְשׁוֹרֵר לִבְחוֹר מִשִּׁירָתוֹ קְצָתָה / וְיַשְׁלִיךְ קְצָתָהּ / וְיִבְחַר לוֹ מִן הַחֲמִשִּׁים / שְׁלוֹשִׁים / וּמִן הַשִּׁבְעִים / אַרְבָּעִים / וְאָז תִּהְיֶה שִירָתוֹ נְקִיָּה / כְּכַלָּה יְפֵה-פִיָּה / וּבַתְּנָאִים הָאֵלֶּה הִתְפָּאֲרָה הַחָכְמָה וְהַדֵּעָה/
חָצְבָה עַמּוּדֶיהַ שִׁבְעָה / וּבְאֵלֶה הַמִּדּוֹת הָיְתָה מְלֶאכֶת הַשִׁיר לִבְנֵי סְפָרַד כְּבוּשָׁה / וַתְּהִי לָהֶם לְאִשָׁה / וּמִבִּלְעֲדֵיהֶם גְּרוּשָׁה / וְהָיְתָה עִמָּם מְקֻדֶּשֶׁת וּקְדוֹשָׁה / וְעִם זוּלָתָם חֲלָלָה וּקְדֵשָׁה.

 * ר' יהודה אלחריזי-( 1170-1235)אלחריזי היה משורר ומתרגם עברי שנולד בספרד. בשנות העשרים לחייו יצא ממולדתו לסיור ממושך בארצות המזרח, סיור שאחריו לא ידוע אם חזר לספרד. במהלך מסעותיו הגיע לירושלים, לדמשק, לארם צובה, לבגדד ועוד. את רוב יצירותיו כתב בשנות מסעותיו. יצירתו העיקרית היא "ספר תחכמוני".
אלחריזי עסק גם בתרגום מערבית לעברית, ותרגם בין השאר את ספרו של רמב"ם – "מורה נבוכים" וכן את המקאמות של המשורר הערבי אל-חרירי.

אלחריזי היה ככל הנראה המשורר העברי הראשון שכתב מקאמות. שירתו של אלחריזי כוללת תיאורים משדה הקרב, סערות ים ותיאורי טבע - והכל בעברית, כמובן.


* תחכמוני-תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.