מסה:

ארץ הקודש- צאתי מירושלים -יפו והים/  הרב יעקב  הלוי ספיר

א. בואי לאה“ק. – צאתי מירושלים עה”ק ת"ו. – יפו והים.    🔗

בן עשר שנים ושבעה ירחים הייתי עת הביאוני אבותי היקרים מפולין לאה“ק עיר צפת ת”ו 1 יום הושענא רבא שנת התקצ“ג לב”ע. ולא ארכו ימי חייהם שמה. אבי הצדיק מוהר“ר נתן הלוי זצ”ל נפטר יום י“ג חשוון התקצ”ד ואמי הצדקת מרת טויבא נ“ע בעשרה בכסלו אחריו נאספו שניהם לב”ע בירח אחד תקצ“ה ובאותה שנה מחרת חג השבועות נבוזה עה”ק ת“ו מהמורדים בני העיר והכפרים והערביאים מסביב אשר מרדו נגד ממשלה העצומה והישרה מחמד עלי מלך מצרים אשר שלט בימים ההם גם בסוריא ופלשתניא. התלאות אשר מצאו אותי עם כל היהודים בעת ההיא עצמו מספר. גויתינו ורכושינו היו לביזה ולשבי ביד הפראים המורדים ואך נפשינו היתה לנו לשלל שברחנו ערומים ויחפים בלי התמהמה לכפר עין זיתון מהלך שעה וחצי מהעיר. והרב הגאון תפארת ישראל זצ”ל מצא חן וחסד בעיני שיך (זקן) הכפר וכל הנברחים עמו חיו בצלו. שלשה ימים לא אכלנו כל מאומה. ואחרי כן נתנו לנו עוגת רצפים קטנה ליום תמים אך לקיום הנפש. וישבנו שם ארבעים יום באימת מות בידי השודדים. רכושינו לנגדנו בידי זרים ולא האמננו גם בחיינו והציגונו ערום ועריה כי גם בגדינו הפשיטו מעלינו והריקו כל אשר בבתינו לא השאירו פכים קטנים דלת וחלון. עד אחר ארבעים יום באו חיל המלך מעם הדרוזין והבריחו המורדים וחזרנו איש לביתו החרבות והשוממות אשר נהיו למעון תנים ומערת חיתו יער ונמרים. הגזירה הנוראה הזאת נודעה אז בשערי תבל ויאריכו הדברים. בשנה האחרת ר“ח אלול התקצ”ו עליתי לירושלם עה“ק ת”ו. פה נשאתי האשה אשר הוכיח לי ה' אשת נעורים אם הבנים והבנות חמודי לבבי יחיו היא פייגא לאה תחיה בת הרב ר' זלמן כהן זצ“ל וחמותי הצנועה חכמת לב מרת עלקא נ”ע אשר היתה לי לאם. העוברות עלי מני אז עד היום לא אוכל אספרם. אם אגמי יאורי מי שיחור פשתים יגדלו ולחבלים יפותלו לא ימדו את כל הסבות והתלאות אשר מצאתני. ושטף גלי מרורות עם הות־נפש ומגינת לב אשר שטפו ועברו על ראשי מהעת ידעתי נפשי דבר חרב רעב ומגפות וחלאים רח"ל עם שנאה וקנאה חמת עוררי מדנים ורגלי עומדים בתוככי ירושלם לא הניעותים החוצה עד היום הזה.

י“ג תמוז התרח”י אשר הרוח מאת המשגיח העליון ית“ש על כל צעדי בני איש עבר על פני ויוציאני במלאכות סגל חבורה קדושה עדה הנכבדה פה עה”ק ירושלם ת“ו ק”ק אשכנזים פרושים יצ“ו על מחית נפשם ועל בנין בית הכנסת הגדולה הבנויה לתלפיות בחצר חורבת רבינו יהודה חסיד זצ”ל ועל תלמוד תורה של תשב“ר הנוסדה פה על טהרת הקדש האגרות הכללות ומכתבי המליצות והתוארים הרבים אשר תמכוני בהם ארוכים הם מאד להעתיקם בזה, ואציגה נא רק שמות הרבנים הגדולים וזקני העדה יקירי ירושלם החתומים עליהם לזכר עולם יהיו. הרה”ג מוה' ישעי' במוה' ישכר בער זצ“ל. הרה”ג מוה' יוסף זונדל מסאלאנט יצ“ו. הרה”ג מוה' שמואל סלאנט יצ“ו. הרב מוה' יעקב ברלין יצ”ו. הרב מוה' אורי שבתי זצ“ל. הר”ר ארי' הנאמן יצ“ו. הר”ר משה מאסלאוויטש יצ“ו. הרב מוה' שאול בנימין הכהן יצ”ו גבאי מת“ת. הר”ר צבי יצחק ליפשיץ ז“ל נאמן דת”ת. הרב הצדיק מוה' משה בוימגארטין יצ“ו. הרה”ג מוה' חיים ניסים אבואלעפיא זצ“ל ראשון לציון דק”ק ספרדים. הרב החסיד מוה' עבדאללה זצ“ל. הח”ר אברהם ח“ר משה חיים הי”ו.

ובנסיעה שני' תרכ“ד תמכוני בכתבי תעודה ומליצה גם הרב הגאון האמיתי חסידא קדישא מוה' משה יהודא זצוק”ל שהי' אבד“ק קוטנא ויבדל לחיים הרב הגאון הגדול צדיק נשגב מוה' מאיר אוירבאך יצ”ו שהי' אבד“ק קאליש. והרב המאוה”ג הצדיק מוה' נחום ני' והרב כו' מוה' יעקב יהודא ני' ועוד זקני ונכבדי מיקירי ירושלם ת"ו.

עזבתי את ביתי אשת נעורי נטשתי פרי בטני בני ובנותי מחמדי עיני ולבבי ונפרדתי מאלופי ומיודעי אחי ורעי. מה קשה היה עלי היום הזה!! כיום פרידת הנשמה מהגוף. רעיתי וילדי אנקו דום ודמעתם על לחיים כמעין נובע. אנכי בלי דרך נשים לי התאפקתי אבל מי יתאפק? גם לב הארי ימס גם בת עיני לא תדמה ולשוני נאלם לאמר היו שלום. אחר הצהרים יצאתי משערי העיר בלוית חן וכבוד מיקירי ירושלם ובשעה העשירית לעת ערב עזבתי חומת ירושלם.

ירושלם! עיר חפצי בה – באנחת מתנים ופני מערבה מול ים הגדול. לאור הירח הגענו ללון בשדה כפר קאלאניה (היא מוצא) (סוכה פ“ד ס”ג וע“ש בפי' הר”ב ובגמ') אשר משם היו מביאים ערבי נחל לשמחת החג בזמן שביהמ“ק היה קיים תובב”א 2 בטרם נרדמנו הסוסים אך אכלו דים הקימונו בעלי האורחה ללכת הלאה. רכבנו לנוגה הירח ועברנו בקעת וואד־עלי. ובזרוח השמש הגענו לעיר ראמלא. פה ירדנו לנוח מעט ולשתות קאהווא ובעוד שלש שעות הננו בעיר יפו (על שם יפת בן נח) חוף הים הגדול גבול המערבי לא“י והיא לשבט דן. מעניני ארה”ק תהלוכותיה ויושביה כבר קדמוני בעלי אסופות רבים וכן שלמים ואנכי שמתי לי קו לבלתי אעבור עטי על אשר ראיתי רשום בספר מזולתי. ומאשר לי לרבות דברים לא מעט אעשה להם חדר לבדנה בשובי לירושלם בעזה"י.

ליל מוצאי ש“ק ט”ז תמוז עליתי באנית הקטור ההולכת אליכסנדריאה. בכל רגשת נפש הגיתי תפלת הים. פה יפו לפני אלפים ושש מאות שנה ירד הנביא בן אמתי לברוח מפני יד ה' אשר היתה עליו חזקה ואנכי היום פה! אנא ה‘! לפניך הלא נגלו כל תעלומות לא בורח מתגרת ידך ירדתי הנה אנה מפניך אברח? ואנה מרוחך אלך? עיניך הלא משוטטות על כל וידך תמשול בכל. גם לא משנאתי העיר אשר בחרת בה פניתי עליה עורף. עשרים ושמונה שנה מתקו לי רגבי שממות חורבותיה חננתי קדש עפרה נשקתי טהרת אבניה עד כי עוללתי בעפר תלאותיה קרני ואורי. ה’ אלקים אתה ידעת! גם לא מטוב לבב עזבתי את ביתי נטשתי מחמדי עיני פרי בטני אך אהה ה‘! אתה צוית ליסרני בצדקתך ותנופת ידך כי פגעתני עד כי הביאני קשה יומי לעבור ארחות ים הזה עדי תשוב תרחמני ומירכתי ארץ תשוב תעלני אל הר ציון קדוש משכן אלקי יעקב סלה. אנא ה’! אל תשליכני מצולה אל בשלי תחולל סער וסופה. גער בים ויחשו גליו ועל משבריו תנהלני לשלום. אנא ה' הצליחה נא דרכי למען זכות הרבים כי נכחם דרכי והשב שבות יעקב מהרה אל המקום הזה ואודה שמך כי טוב סלה.

הלילה אור ולבי ער השמים זכים במערכותם הכוכבים נוצצים במסלותם גם עופפים כברק בברק חציהם ועיני משוטטות על פני הרקיע להתענג במחזה התכלת היפה לעינים. המית גלי וקול אופני מרכבות האניה הרדימוני בשכבי ושנתי ערבה לי. הקיצותי כאור בוקר. אך השמים ממעל ומי תהום רבה מתחת תחזה עיני כה לילה השנית כל פגע ואסון לא נגע בנו בדרך הזה ית"ש. ואחר הצהרים יום שני באנו אליכסנדריא של מצרים לחיים ולשלום וירדתי הנה באנית דוגה.