על הסרט מי ורדים מפורט סעיד/עמיקם יסעור 

"מי ורדים מפורט סעיד" הוא  אחת הדרמות המקוריות הראשונות בטלוויזיה הישראלית. היא עלתה למסך ב 1972  . גדעון תלפז כתב את הסיפור שבבסיס הדרמה .רם לוי הצעיר הפיק וביים אותו.  תלפז מיטיב לתאר הווי בסיפוריו. זה יכול להיות ההווי של המושבה, פתח תקווה, בקבוץ סיפוריו הראשון , שכונת חאפ 1966. זה יכול היות הווי מילואים בסיפורו, מלכת הלבבות, אותו עיבד לתסכית שזכה במקום שלישי בתחרות תסכיתים של קול ישראל ב 1969 לאחר תסכיתיהם של גד קינר ושל דוב קווסטלר, המתרגם מצ'כית -, אביו של אברי גלעד. זה יכול להיות ההווי של צפת בקובץ סיפוריו, האפיקורס.

עלילת הסיפור והסרט מעמידה במרכזה אלמנה המנהלת פנסיון מירושלים. היא התגוררה באוסטרליה. בעלה נפטר. נפגשת עם מחזר מימי נעוריה שעבד במפעל בצפת , נסע למצרים והתעשר. בשובה לירושלים הוא שולח לה עבד סודאני. העלילה מתארת גם את שתי בנותיה האחת גדולה שהגיעה לפרקה והשנייה ילדה המשחקת עם חברותיה בשכונה.

כאן ,בסרט, מצליח המחבר לתאר הווי ארצישראלי של ירושלים מימי המנדט עם ניחוח אוריינטלי של מצרים. הסרט בשחור לבן מלא אמינות. השחקנים חלקם ידועים  למדי כמו נתן כוגן, גדליה בסר, שושנה רביד. הם מיטיבים לבצע את תפקידיהם. בסרט יש גם הומור בנוכחותו האילמת  של אותו עבד סודאני, אחמד אשר נשלח על ידי יהודי עשיר ממצרים לבעלת הפנסיון בירושלים. הבימוי והעריכה של הסרט נעשו בקפידה.  כבר אז ניכר כישרונו של רם לוי הבמאי הצעיר בן השלושים ושתיים  הדמויות הנשיות ניצבות במרכז הסרט. יש גם קסם בצילום השחור לבן שהוא כעין תיעודי. . צילומים אקזוטיים של נמל מצרי. של אירוח במצרים. דיאלוגים שנונים בעיקר בין האם, בעלת הפנסיון, לבין בתה הבוגרת. סליק של רימוני יד אשר אולי תגלה אולי לא.. בלש בריטי המתארח בפנסיון. רב המתח מתי יפצה העבד הסודאני את פיו ויאמר מלה.  הוא אינו מדבר אך מבין את כל הקורה סביבו

הסופר גדעון תלפז.

גדעון תלפז , 1936-2017,  פרסם החל  בין 1966-ל1970 את ארבעת ספריו הראשונים . קובצי הסיפורים : שכונת חאפ, משעי איש החושחש, לפחד אין צבע, האפיקורס. לאמר מכן בשנות ה-70 עבר מכתיבת סיפורים קצרים לכתיבת רומנים : לאן עפות הציפורים, אלי ואליזבת, אבשלום והנזיר, תכלת וארגמן, צוואתו של דיק קולינס, על החיים ועל המוות,, רפסודיה יוונית, 'ם יהלך איש על הגחלים אהובת בן המרקיז, כתב דוקטורט על סיפורי ילדות ארצישראליים בשנות השישים. כתב תסכיתים ששודרו ברדיו. לימד באוניברסיטאות בניו יורד. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה בית הסופר. זכה בפרס ראש הממשלה פרס אקו"ם פרס ואלנרוד. כתב ביקורות בעיתון מעריב. .

רקע תרבותי תקופתי לשנה בה הועלה הסרט לטלוויזיה

בשנת 1972 עלה לאקרנים סרטו של אברהם הפנר, לאן נעלם דניאל וכס.  בתיאטרון העירוני חיפה הוצג לראשונה  מחזהו של חנוך לוין .חפץ. תוך 3 שנים העלה התיאטרון העירוני הזה עוד מחזות מהקלסיקה הישראלית  אנשים קשים וליל העשרים שנכנסו לתוכנית הלימודים לחטיבה עליונה בתיכון משנת 1979 של  ועדת שקד..

(תוכניתה של ועדת שקד שכללה :את הפרופסור  שקד, אריה סיוון, חמוטל בר יוסף ובלהה ררובינטיין ועוד בתוכנית זו הורד הזז ממעמדו השווה לעגנון.  וטשרניחובסקי הועבר לתחום הבחירה של המורה. נכללו בתוכנית מחזות של :שוהם, אלתרמן, אלוני, תומר, לוין, בר יוסף, סובול  ללא מחזותשל דור הפלמ"ח א.ב. יהושע, רז ואלירז)

 ב 1972 קיבלה יוכבד בת מרים את פרס ישראל לספרות. הופיע ספר סיפוריו הראשון של יעקב שבתאי ,הדוד פרץ ממריא, ערב שירי המשוררים הראשון מערך באותה שנה. באותה שנה אירע גם הטבח בלוד בו נרצח גם הפרופסור אהרון קציר,, אחיו של אפרים. והתקיימה אולימפיאדת  מינכן. כעבור שנה נפטרו שלונסקי  והזז. בשנת  ,1970 ,שנתיים לפני העלאת מי ורדים מפורט סעיד, נפטרו :עגנון, אלתרמן, לאה גולדברג, אביגדור המאירי ואלכסנדר קרנסק הועלה מחזהו של מונדי זה מסתובב. גרשון שקד פרסם אז את ספרו  "גל חדש בסיפורת העברית" בו בחר את חמשת הפרוזאיקנים הבולטים שעלו אז : אפלפלד, כהנא, כרמון יהושע, עוז  ועמיחי. ולא כלל את שחר קניוק ובן נר.

בני דורו של תלפז בטווח של 3 שנים לכאן או לכאן : מוקד, מירון, ברינקר, זנדבנק, יוסף בר יוסף, אבידן, מונדי, צלקה ,יהושע, עוז, רביקוביץ, , קנז, בן נר, אדיר כהן, ד. אורגד הפנר,נפתלי יביןן. ומי שהתגלו מ אוחר יותר כמו הופמן וסרי, ג.בן שמחון.

בימוי: רם לוי 37 דקות 

שחקנים ראשיים: