פסטיבל הקולנוע ה41 חיפה/ חגית בת אליעזר
פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה- 41 חיפה מתקיים השנה במועדו – בחול המועד סוכות, בין התאריכים 5.10.25-14.10.25. התוכנית האמנותית של הפסטיבל נבחרת בתהליך אוצרות קפדני בידי ועדת רפרטואר בראשותו של ירון שמיר, עם דגש על איכות, גיוון ופלורליזם, ומשקפת את אופייה של חיפה, כעיר של סובלנות וקיום משותף. ואכן חיפה היא העיר המעורבת הגדולה בישראל, מעורבת היטב, מעורבבת. מזה 3 שנים שכניי דלת ממול הם ערבים.
מאז 2021 הבמאים דינה צבי ריקליס ושאדי סרור יחד עם התסריטאים שי להב, ורביב יצחקי, עובדים על סדרה תיעודית 'חצויות' בת 3 פרקים. הסדרה מגוללת את סיפורם של ערבים ויהודים החיים בערים המעורבות – עכו, חיפה, יפו, רמלה ולוד – מלפני קום המדינה ועד ההווה הנפיץ. הסדרה הופקה ע"י אריק ברנשטיין וטליה ברנשטיין מעלמה הפקות עבור מחלקת הדוקו של מַכַּאן 33 – הערוץ הציבורי המיועד לקהל דוברי הערבית של תאגיד השידור הישראלי, כאשר פירוש המילה "מַכַּאן" בערבית הוא "מקום". הסדרה תשודר בתאגיד במהלך שנת 2026.
ביום שישי 10.10.2025 במוזיאון טיקוטין שעל הכרמל התקיים אירוע של טרום בכורה טלוויזיונית - הקרנת פרק מתוך הסדרה ומפגש עם היוצרים.
בפתח האירוע ראש העיר חיפה בירך את הקהל, הודה למארגני הפסטיבל על מתן במה לסדרה התיעודית החשובה, ואמר, שכראש העיר המעורבת הגדולה בישראל, הוא מקפיד על יחסי כבוד עם כל האוכלוסיות בעיר.
היהודים והערבים התראיינו בפתיחות, ברהיטות. בלטו בהופעתן המשוררת הערבייה הישראלית מיפו איאת אבו שמיס, המשוררת ציפי שחרור, ילידת רמלה, בות'יינה דביט, הארכיטקטית מרמלה.
ג'ליל דביט, האח הצעיר של בות'יינה הוא הבעלים של "סמיר" – המסעדה הגדולה ברמלה. ג'ליל היה מורה לתיאטרון, לטלוויזיה ולתקשורת. הוא דיבר במרץ בערבית עם קצת עברית תוך כדי הכנת שיפודים וסלטים לסועדים.
פרופסור גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה שיבח את הדו-קיום בעיר חיפה. הוא ציין, שידיעה לא מספקת של השפה העברית פוגעת בהתקדמותם של הסטודנטים הערבים, ודיבר בצער על כך, שלימוד השפה נתפסת ע"י ראשי הקהילה הערבית כפגיעה בזהותם, ואם כך, ההתקדמות נחסמת. ובכלל העניין של זהות. אדם שואף לזהות מוגדת, ברורה לעצמו, אך הדבר יכול ליצור עוינות כלפי בעלי זהות אחרת.
ודאי גם מלחמות יוצרות פירוד, קיטוב, עוינות, פוגעות ביחסי ידידות עדינים בין השכנים היהודים והערבים. על כך דיברה ציפי שחרור, בצורה בהירה ומשכנעת. היא נזכרה בשכנות טובה בין ילדים יהודים וערבים, אשר הידרדרה בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967.
הכיבוש של מלחמת ששת הימים יצר את אוכלוסיית המשת"פים בשטחים. משפחותיהם היו בסכנת חיים בפרוץ האינתיפאדה הראשונה של 1987, והיה צורך להביאן לארץ, כדי להצילם. היכן לשכנן? הכי מתאים – בערים המעורבות, אך הפתרון הזה יצר בעיות במקום. הנושא היה חדש לי. אני שמחה, שנחשפתי אליו.
אחרי ההקרנה התקיימה שיחה על הבמה בהובלתו של אריק ברנשטיין המפיק, בהשתתפותם של הבמאים דינה צבי ריקליס ושאדי סרור והתסריטאי שי להב. כולם הסכימו פה אחד, שגם בזמנים הקשים, המפלגים האלה של המלחמה המתמשכת, יש לחתור לחיי שיתוף ולשמר אותם, כי ייאוש הוא לא אופציה
