עֵת שִׁירַי חוֹלְפִים כְּעַנְנֵי בֹּקֶר
בְּלֹא רֵאשִׁית וּבְלֹא תַּכְלִית,
פּוֹגֵשׁ אֲנִי אֶת בְּיָאלִיק
וּמְבַקֵּשׁ לִי מֵרוּחוֹ.
שְׂפָתוֹ מְהַלֶּכֶת עָלַי קֶסֶם,
מִלּוֹתָיו זוֹרְמוֹת כְּנָהָר בְּעֵדֶן
וְיַלְדוּתִי נֶאֱרֶגֶת בְּיַלְדוּתוֹ הַחוֹלֶמֶת.
אָבִיו נּוֹתֵן בּוֹ עַיִן נוֹזֶפֶת וּשְׁתִיקָתוֹ הָרוֹעֶמֶת
מַטִּילָה עָלָיו אֵימָה.
הַבָּחוּר, הוּא מְכַנֶּה אוֹתוֹ בְּלַעַג,
דֶּרֶךְ מָשָׁל, הוֹלֵךְ בָּטֵל,
וְאִמּוֹ מְקַנַּחַת אַפָּהּ בְּמִטְפַּחַת
הָעֶגְלוֹנִים הָעֲרֵלִים, הַקַּצָּב, הַמְּלַמֵּד, הַשַּׁדְכָן,
שְׁכֶנְתּוֹ הַגּוֹיָה וְיֶתֶר הַבַּרְנָשִׁים וְהַפַּרְנָסִים,
מוֹפִיעִים וְעוֹלִים וּבָאִים מֵהָעֲיָרָה,
אוֹמְרִים שִׁירָתָם וְעוֹמְדִים עַל דַּעְתָּם,
אִישׁ, אִישׁ בַּמִּלִּים שֶׁשָּׂם בְּפִיו יוֹצְרוֹ.
וְאַף פַּעַם לֹא נִפְקֶדֶת מֵהַמַּחֲזֶה
פֵיגֶלֶה אַהֲבַת יַלְדוּתוֹ,
שֶׁלֹּא אַחַת הִיא שׁוֹתֶקֶת.

וּבִשְׁעַת רָצוֹן לְעֵת עַרְבִית
קוֹרֵא לִי בְּיָאלִיק מִשִּׁירָיו.
כֻּלָּם פְּרוּשִׂים בְּסֵפֶר אֶחָד,
בַּגּוֹלָה כָּתַב אֶת מַרְבִּיתָם.
נִפְלָא, אֲנִי אוֹמֵר לוֹ,
אַתָּה הַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאֻמִּי,
וּבְחַיַּי שֶׁאֵין לִי שָׁעָה שֶׁל קוֹרַת רוּחַ
יָפָה מִזּוֹ.