צילומים: עיריית ירושלים

התערוכה המזמרת-יהורם גאון במוזיאון מגדל דוד סקירה מאת  שמחה סיאני   

יהורם גאון – מזמר ושר

בתחילת יולי 2025 נפתחה ב"מוזיאון מגדל דוד" בירושלים תערוכה מוזיקלית בשם “יהורם גאון: התערוכה”, המסכמת ומציגה שבעים שנות יצירה של יהורם גאון – זמר, שחקן קולנוע ותיאטרון, שדרן, דמות ציבורית עם זהות ירושלמית עמוקה. התערוכה אמנם צנועה בממדיה, אך מליאה בשמחה ובשירה לכל אורך הסיור בה.

כבת ירושלים, בת בכורה שנולדה בישראל לדור הראשון למשפחתי שעלה מתימן, יצאתי נרגשת לראות את התערוכה עם בני, עו"ד אודי (יהודה) חמד,

הייתי סקרנית לראות, כיצד יגיב בני למוצגי התערוכה, והפתעתי הייתה מה רבה! אודי הכיר את כל השירים, ישנים כחדשים, ששרנו אותם עם כל הקהל שבא לתערוכה.

לעינינו נתגלתה תערוכה יוצאת מן הכלל. מדריכה קולית ומדריך קולי, בקולו של גאון עצמו, מספרים לצופה על חייו של גאון וכן אלמנטים המזמינים את המבקר להיות חלק מהחוויה – דוגמת אולפן שקוף שבו אפשר להקליט קאבר (Cover) משלך ולקבל סרטון למזכרת.

כעיתונאית, אני מבקרת בארץ ובעולם במוזיאונים וכותבת את רשמיי מהם, אך אף פעם לא זכיתי להיות בתערוכה בה מבקריה, הבאים מכל קצוות הארץ והעולם עומדים, מחייכים זה לזו ושרים במלוא גרון יחדיו. הם פסענו ממסך הקרנה אחד למשנהו, קראנו את מילות שיריו של גאון, המוצגות באותיות של קידוש לבנה על המסך ושרנו, כמו היו בני משפחה אחת גדולה.

הייתה זו יוזמת ותמיכת עיריית ירושלים, המתמקדת לא רק בקריירה האמנותית של יהורם גאון, אלא גם בשורשיו בירושלים ובזהות האישית והציבורית שלו בעיר, מה שמסמל את ההכרה העירונית בתרומתו ההיסטורית והתרבותית שלו – הן כבשר ודם ירושלמי והן כסמל תרבותי ולאומי!  יישר כוחו של ראש העיר משה ליאון!

קורות חייו של יהורם

יהורם גאון נולד בשנת 1939 בירושלים למשפחה ספרדית ים‑תיכונית ועיר הבירה, הייתה תמיד חלק מהזהות שלו. התערוכה מדגישה את המעבר הילדותי של יהורם משכונות בירושלים, לחיי היום‑יום ולסביבה העירונית, המהווה חלק מהעיצוב העצמי

והאמנותי שלו.

הזמרת רמה סמסונוב, הייתה הראשונה שעודדה אותו לשיר, ויש דגש על תחילת דרכו בלהקות צבאיות ("הנחל", "התרנגולים"), המסמנות את הצעדים הראשונים בדרך אל הזמר המשלב שירה, משחק, וחיים ציבוריים. הוא שר את שיריו של חיים חפר, כמו: "הנני כאן", היה בלהקת "התרנגולים" ושר את שיריה של נעמי שמר, ששיתפה עמו פעולה וכתבה במיוחד עבורו של השיר "חצב".

יהורם שר ב"שלישיית גשר הירקון" ולמעלה משבעים עשורים שר גאון שירים מפרי עטם של משה וילנסקי, אפי נצר, יהורם טהרלב ודובי זלצר.

גאון זכה בפרסים: פרס במקום הראשון ב"פסטיבל הזמר והפזמון"

ב-1969, עם השיר: "בלדה לחובש". ב"פרס ישראל" לזמר ישראלי בשנת 2004 והשתתף בתכנית "שישי עם גאון" בטלוויזיה הישראלית.

תרומה לקולנוע הישראלי

גאון שיחק במספר סרטים בולטים לאורך השנים: בסרט "קזבלן",  שבו גילם את דמות קזבלן במחזה קולנועי מצליח מאד, שבו דנו בבעיות בין העדות.

נגע ללבי הקטע שקזבלן, חייל מצטיין, אמר למפקדו: "להיות לוחם, זה טוב לך, אבל לשתות תה אתך, אתה לא רוצה". דובי זלצר הצליח  לחבר מילים שלא פגעו באף אחד משני הצדדים: "כולנו יהודים".

הנתונים בפילמוגרפיה מראים, שגם בהופעות הקולנועיות, גאון תפס מקום מרכזי בסרטים חשובים לאורך העשורים. כמו הסרט בו גילם את יוני (אחיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו), מפקד סיירת מטכ"ל ומעוטר בעיטור המופת, שנהרג במבצע אנטבה שבאוגנדה, ושחרר בני הערובה ממטוס "אייר פראנס" שנחטף לשם. בעקבות מותו, הוענק למבצע השם "מבצע יונתן". סרט זה היה מועמד לאוסקר לסרט הבינלאומי.

זמר עברי, מיתוסים ושירים

כזמר, תרומתו של גאון לזמר העברי היא מהמרכזיות ביותר בתרבות הישראלית המודרנית. שיריו הפכו לחלק מפס‑הקול הלאומי: שירים כמו "לך ירושלים", "המלחמה האחרונה", "שיר החובש", "הנני כאן", "רוזה רוזה", "היכן הן הבחורות ההן", "לא תנצחו אותי", "לא נפסיק לשיר" ועוד רבים וטובים.

גם מהופעה בטלוויזיה, כאמור, לא משך ידו, כמו: "שישי בגאון" וכן ושיחק בסדרות: "קרובים קרובים", "מר מאני", "גאון של אבא", "סברי מרנן", וכן בתכנית הילדים: "ליד עריסת הקולנוע" ו"נבלות".

גאון לא רק אמן אלא גם דמות ציבורית, המקבלת תארים והכרה: ופרס "יקיר ירושלים" וחתן "פרס ישראל", כאמור, על תרומתו לזמר העברי. כל אלה ואח' מוצאים ביטויים בתערוכה המזמרת.

פעילותו הציבורית כוללת גם תפקידים טקסיים, השתתפות באירועי זיכרון, קידום הזהות התרבותית של ירושלים ושל מדינת ישראל. מהראיונות והמאמרים עולה, כי יהורם גאון רואה בעיר ירושלים, חלק משרשרת הערכים שהוא נושא, גם כשהוא לא חי בה באופן קבוע – הוא “ירושלמי בנשמה”, והתערוכה מציגה אותו כירושלמי על פי זהותו.

מה המיוחד בתערוכה?

כאמור, מיצגים אינטראקטיביים ומדריך קולי – יוצרים תחושת קרבה; אפשר לשמוע בקולו של גאון עצמו, בקטעים רבים מסרטים בהם נטל חלק, בסדרות בטלוויזיה ואח', לחוות את דרכו דרך קולו ושיריו, וכן פריטים נדירים ואישיים – כתבי יד, כובעים, אביזרים..., שמראים לא רק את הצד האמנותי של האמן, אלא גם את המיוחד בו כאדם. הם לא רק מוצגים, אלא חלק אינטגרלי מסיפור חייו.

עד הגג!

התערוכה המזמרת של יהורם גאון תורמת, לא רק לשימור מורשת תרבותית של זמרים, אלא גם זיכרון למורשת של דור הנושא עמו ערכים ולאומיות!

מאד נהניתי מהתערוכה ואפילו יש בדעתי ללכת ולראותה שוב, לשיר ביחד עם קהל שונה את השירים האהובים עליי, להיזכר בסדרות בטלוויזיה ובסרטים הבלתי נשכחים שראיתי בהם שיחק יהורם גאון ואף להיזכר בילדותי בשכונת "נחלת צבי" בירושלים של אז, בו כולנו היינו עבור כולנו, כרוכים יחדיו בטוב וברע, מסייעים אחד לשני, בזמן שלא היה דשא לשכן, חיים חיי צניעות ושמחים במה שיש לנו עד הגג!

שנה טובה וחתימה טובה לכם ולכל עם ישראל!