שיר:

עִיר וּמְלוֹאָהּ גַּעְגּוּעַ שיר מאת  יִצְחָק גְּוִילִי

דּוֹדָתִי נוֹלְדָה לִפְנֵי שְׁמוֹנִים שָׁנָה,

וּכְבַת עֲנִיָּה לָעֵדָה הַחֲרֵדִית בִּבְנֵי בְּרָק

הִיא מֵעוֹלָם לֹא יָצְאָה מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

לֵהָנוֹת מִיָּפְיוֹ שֶׁל הָעוֹלָם

(אִם לֹא מְבִיאִים בְּחֶשְׁבּוֹן הַיֹּפִי

אֶת סֵפֶר הַתְּהִלִּים וּמְסִלַּת יְשָׁרִים).

כָּעֵת הִיא מְצִיצָה בְּחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם

הַחוֹלְפוֹת מוּל חַלּוֹן הָאוֹטוֹ וְאוֹמֶרֶת:

"כָּאן וְעַכְשָׁו, הֲכִי יָפֶה וְטוֹב בָּעוֹלָם"

וַאֲנִי מַסְכִּים בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה,

וּבַשָּׁמַיִם עַנְנֵי סְעָרָה

כְּבֵדִים מֵעַל עֵמֶק הַבָּכָא.