בלו-סימיון פיינרו

--FACE  TO  FACE

ONE THING AFTER ANOTHER/ ראובן שבת   

"הנזילות היא מצב שבו המודרניות מאבדת את יציבותה, והחיים עצמם נעשים זרם חסר צורה."

זיגמונט באומן, "מודרניות נזילה"

בעידן של חוסר ודאות ושינויים גלובליים, המציאות נדמית נוזלית, מתמוססת בין אפשרויות סותרות. האחיזה במה שנראה יציב מתערערת, והעולם הופך לשדה של חרדה, פחדים, סימני שאלה ותחושת הביטחון – אישית וקולקטיבית – הופכת לחמקמקה ושבירה.

בתערוכה מזמין האמן את הצופה למפגש עם תצוגה רב-תחומית: דימויי מסכות התלויים על הקיר, לצד עבודות וידאו, רישום וקולאז'. המסכות, ששימשו מאז ימי קדם ככלי פולחני וכאמצעי לשינוי מנטלי וגופני, מופיעות כאן כחיץ בין האדם לעולם – כלי להתמודדות עם פחדים ושדים פנימיים.

המסכה היא סמל רב-משמעי. היא יכולה להיות מקור כוח ושליטה – אמצעי להסתיר או לחשוף, להגן או להראות פגיעות. כפי שטוען הפילוסוף סלובוי ז'יז'ק: "לעיתים המסכה היא הפנים האמיתיות". דווקא בהסתרה טמונה אמת עמוקה וחשיפה של מהות פנימית שהאדם מחפש להסתיר במציאות היומיומית. המסכה היא המקום בו אפשר להיות פגיעים, לחשוף פחדים, תשוקות וסודות, ובו בזמן לשמור על מרחק בטוח מהעולם. המסכה מאפשרת לאדם לחשוף את מה שהוא מנסה להסתיר – את האמת שמעבר למראית העין.

פיינרו בתערוכה יוצר דיאלוג עם המסכות של מרסל ינקו, ממייסדי תנועת הדאדא, ששימשו למופעי התנועה ב"קברט וולטר" בציריך ב-1916, וחשפו את האבסורד שבמציאות המלחמתית. הדיאלוג בין פיינרו לינקו, שניהם יוצאי רומניה שחוו חוויות הגירה דומות שהשפיעו על יצירותיהם בני דורות שונים, מחבר בין עבר להווה ובין זיכרון אישי לקולקטיבי.

במציאות של פחד ומציאות משתנה, המסכה היא גם מגן וגם חשיפה. היא כלי שמאפשר לאדם לעצב דימוי חדש – כזה שמגן מפני החרדה אך גם מעניק מרחק רגשי. התערוכה היא מטפורה חזותית של חרדה, של המתח שבין ודאות לאי-ודאות, בין גילוי להסתרה, ובין פחד להתמודדות. היא תוצר של מפגש ישיר עם מציאות רוויית התרחשויות, חוסר יציבות וזרימה בלתי פוסקת של שינויים ורגשות. היא מבטאת התמודדות ישירה ובלתי אמצעית עם הפחדים, החרדות והמציאות – בצורה של מבט כנה וישיר: מול מראה, מול האחר, מול העצמי.

התערוכה כוללת מבחר יצירות חדשות מהשנתיים האחרונות של פיינרו, חתן פרס ישראל לאמנות בינתחומית לשנת 2025 ואחד היוצרים הבולטים באמנות הישראלית והבינלאומית. פיינרו שהציג מעבודותיו בתערוכות חשובות בארץ ובעולם ידוע בשפה חזותית סמלית ועוצמתית, המשלבת חפצים יומיומיים הנושאים משמעויות פילוסופיות וחברתיות. יצירותיו חוקרות ניגודים וסתירות, משקפות את המורכבות של החיים בארץ ועוסקות בנושאים כמו נדודים ובית, שפיות ושיגעון, זיכרון ושכחה.