על התערוכה מגלה עולם-סטפני כהן/ מארי רוזנבלום
"סטפני, אשתי היקרה והמיוחדת במינה, הגיבורה, האצילה, ליידי אמיתית, נשמה טהורה. טובת לב ואכפתית, ציירת וצלמת כשרונית, הרפתקנית אמיצה ומגלה עולם.
חיינו יחד יותר מ-47 שנים בזוגיות נפלאה ואוהבת והיינו בלתי נפרדים זה מזו.
ולמרות שהתמודדנו עם קשיים ואתגרים לא קלים, הזוגיות שלנו ואהבתינו רק הלכה התחזקה.
אתר זה הוקם לזכרך, על מנת שישמש גל עד וירטואלי שנועד לתאר, באמצעות המדיות השונות, את תכונותיך ואישיותך לכל יקיריך, אוהביך ומוקירי זכרך כך שיוכלו להכיר אותך טוב יותר, וכן לתעד את החוויות הנפלאות והמיוחדות במינן שחווינו יחד בטיולינו ברחבי תבל".
" סטפאני הייתה החיים שלי, מהרגע שהיא איננה איתי, החיים שלי, כעת, הם צל חיוור של החיים הקודמים"
עמי
בחרתי להתחיל, בציטוט מדבריו של עמי כהן, בעלה של סטפני ז"ל, על אשתו, אהובתו, שנפטרה ב 2024 והיא בת 71 .
חשוב להדגיש כי כל הידוע לי על סטפני כהן, שמעתי מבעלה - עמי כהן , בכתב ובעלפה. בדרכו ואהבתו שלו לסטפני. סיפוריו, סיפור נכנס לסיפור, מחוויה לחוויה, מוודא שמא לא אשכח עוד חוויה, עוד רגע נכסף לסטפני. ער לזכות הנפלאה לאשה הזו ומבכה את לכתה.
באתר, על שמה מצאתי אין ספור כתבות עליה, אמנה כמה מהם: חדשות רשת החלל, פורטל אינטרנט, מקומונט-תל אביב והסביבה, הודעות לעיתונות, סקופר, מדור לדור, בכיוון הרוח, טבע ה דברים, אומנים בצמרת.
התערוכה "מגלה עולם" היא השנייה מתוך טרילוגיה המציגה את מסעותיה המצולמים ברחבי הגלובוס. התערוכה השלישית בדרך..
בשונה מתיירת חולפת, סטפני הייתה נוכחת. היא לא הסתפקה בלראות נופים עוצרי-נשימה או באתרים המפורסמים ,היא חיפשה את מה שמעבר, את הפנים, את המבט, את הסיפור שבשולי הדרך.
הצילום עבורה היה שיחה שקטה, היא ידעה להקשיב דרך המבט, להרגיש את הדופק של המקום, וליצור מרחב בטוח שבו האדם מולה יכול פשוט להיות. הפשטות הזו, הכנות, היא שהופכת את צילומיה לנוגעים כל כך.
צילומיה בתערוכה זו מתמקדים בדמויות שפגשה: נשים, גברים, ילדים וזקנים מכל קצוות תבל. מהרי האנדים ועד שווקים באפריקה, מכפרים נידחים באסיה ועד סמטאות בערים אירופיות.
עבורה כל צילום הוא רגע של חיבור, של הכרה אנושית חוצה שפה, דת, מין או גבול.
בעבודותיה ניכרת רגישות תרבותית, צניעות. כבדה כל אדם וביחוד בעת שהתקרבה אל כל אדם שצילמה. היא התבוננה, הקשיבה ונגעה. בעולם רווי דימויים נדמה שקל ללכוד תמונה אך קשה באמת "לראות".
סטפני ראתה!
הרצון לטייל בעולם התפתח אצל סטפני ועמי בהדרגה וכך גם תחביב הצילום של סטפני. בתחילה, לקראת סוף שנות ה-70 הם ביקרו את משפחתה של סטפני באנגליה והמשיכו לטייל ברחבי האי הבריטי.
במהלך השנים, ההעזה והנסיון של שניהם גדלו והם החלו לטייל ביעדים רחוקים ואקזוטים יותר, צפון אמריקה בתחילה ואח"כ אפריקה, דרום אמריקה ויבשות אחרות.
בכל טיול גם, לפני העידן הדיגיטלי, סטפני צילמה הרבה צילומים. הייתה לה היכולת לסרוק את הסביבה ולזהות מצבים, אנשים, חיות, שרוב האנשים היו מחמיצים. היא ידעה לצלם אובייקטים דוממים כמו סלעים, עצים, צמחים תוך שילוב ביניהם והתמונה שהתקבלה הייתה מעין ציור נפלא של הטבע. היא לא נרתעה מלצלם אותו, כגון: שריפת גופות בהודו, מומיות בקברים פתוחים בפרו, גולגלות של נזירים בכנסיות וקתדרלות, החיים בעוני קשה בכפרים בהודו, קמבודיה, דרום אפריקה ועוד.
בנוסף, הייתה לה סימפטיה לתושבים הילידים במדינות השונות וכבוד ורצון עז להבין את מנהגיהם ודתם.
היה לה אומץ לב וקור רוח נדיר. למרות מגבלות פיזיות מסוימות (בחילות במהלך שיט ולפעמים בטיסות, רגישות לרעש, זיהום) כשהתעוררה המגבלה, נכנסה לסוג של פוקוס ושלווה שסייעו לה להתגבר על מצבים אלה ועל החשש הטבעי לטייל במקומות "בעייתיים" או מאתגרים.
הם טיילו בעולם, בין יבשות, בין 1978 ועד 2018 .
כל טיול נחקר לעומקו, בליווי מדריך מקומי, לינה בלודג'ים.
היו להם עוד תכניות רבות לביקורים במדינות שונות, אולם המחלה של סטפני קטעה תכניות אלה.
כהרגלי, אני בוחרת נושא אחד להרחיב עליו וכך גם אני מרחיבה מעט את הידע שלי.
בשיחתי עם עמי כהן משכה את תשומת ליבי סיפורו על המסע שלהם לקמבודיה. שם הם נפגשו עם ניצול מתקופת הרצח של החמר רוז'(ראה צילום).
תחת שלטונם התרחש רצח-עם שבו נרצחו, מתו מרעב או ממחלות כ-2 מליון איש –כחמישית מאוכלוסיית המדינה.
היו רגעים בהם הרגשתי שסטפאני יושבת לידי, שותפה לשיחה. היו לי הרבה שאלות אליה.
בדרכי הביתה, לאחר פגישתי עם עמי, תהיתי על הקשר המיוחד והאמיץ שהיה לשניים אלה. עלו בי מחשבות על דרכה של סטפאני, שידעה להיות שותפה אמיצה וסקרנית ללא לאות, על האיש שלה ואהבתו אליה ללא קץ.
ואז, שאלתי את האיש שלה, עמי, מי הייתה האשה שאתו, מי הייתה האישה שאתו ללא הצילומים שלה.
אצטט חלק מתשובותיו:
אהבה טדי בר, אהבה את בית המלוכה, אהבה את ריח התפוז, התמחתה בנושאים רבים, עזרה רבות לאנשים, עסקה רבות בהתנדבות , קראה הרבה, אהבה לרקוד, לא התלוננה גם כשסבלה, קראה הרבה, אהבה את אלויס פרסלי....
בנוסף, סטפאני אהבה לקנות פריטי אמנות אתנית, אהבה לרכוש פילים ונהגה לאסוף אותם בכל מקום בעולם בכל הגדלים, הצבעים והחומרים שניתן להעלות על הדעת. האוסף בבית מונה למעלה מ-82 פילים.
כל כך אנושית, נפלא .
זו האישה המיוחדת שלו – סטפני כהן ז"ל.
נעילה : 4.9.2025
שעות ביקור בתערוכה : א'-ה' 09:00-17:00
רחוב אהוד קינמון 32 בת ים
אוצרת : אילנה כרמלי לנר
יח"צ: מיכל סדן
