מאמר

ספר השירים מדי בוקר בגינה האורבנית/ אריק בלום 

ספר השירים "מדי בוקר בגינה האורבנית" מאת שמואל כהן-שני (הוצאת אשכולות פואטיקה)

"מדי בוקר בגינה האורבנית" הוא קובץ שירים על מהות החיים בגיל המבוגר ועל חוויות מלחמת
7 אוקטובר 2023 – הארוכה במלחמות ישראל, שעדיין לא ברור מועד סיומה.

הקובץ נפתח באווירה פסימית, בקשיים המופיעים בגיל הזיקנה, וחשיבות חיי ההווה.
בחרתי לצטט במלואו את השיר "שבעים" (עמוד 11), שיש בו אמירה חשובה על הזמן:
"שבעים / זה לא מה שהיה / אלא מה שיהיה.
 הרי מה שהיה / כבר איננו / ולא יהיה עוד.
 כל שנותר – להיות".

 "מדי בוקר בגינה האורבנית" (עמוד 12) הוא שיר על נושא טיפוח הגינה המוסיף בריאות ורוגע בגיל המבוגר, והוא מסתיים בשורה: "טוב לקום בבוקר אל גינה פורחת...".

"אטלס עייף" (עמוד 13) מתאר את שחיקת הגוף בגיל המבוגר, ועל אובדן חשיבותו של האדם הזקן, ולקראת סיום השיר מופיע המשפט העצוב: "פעם, אחזתי את העולם / היום אני מושלך לצידו, קטן ורופס".

"ישורת אחרונה" (עמוד 16) הוא שיר המבטא את המודעות לשלב האחרון בחיים שחש אדם בגיל שבעים, והוא מסתיים במשפט: "ישורת אחרונה, / מי יודע כמה תארך - / "שנה.. שנתיים... עשור/ אולי יותר".
האדם מודע לכך שהוא מתקרב לסיום חייו, אבל אין לו אפשרות לחזות את יום מותו, והוא מקווה לדחות את הקץ ככל הניתן עם אריכות ימים...

"הפרוסטטה של אטלס" (עמוד 19) הוא שיר עצוב המתאר בהומור עוקצני את מצב הכאוס שבו מצוי העולם, "העולם בטלטלה" עם ריבוי מלחמות ואסונות טבע.

"הלחישה" (עמוד 20) הוא שיר קצר וטראגי על איבוד כח הגברא בשילוב עם אובדן הזיכרון:
"גמור, היא לחשה לי, גמור. / כיצד אני יכול לגמור, לחשתי בחזרה, / כשאיני זוכר מתי התחלתי, היכן,
כיצד ולמה, / אז המשכתי...".

ישנם בקובץ שירים נוספים העוסקים בנושא החשוב ביותר בחיים :אהבה ומיניות, ופגיעה ביכולת המינית בגיל המבוגר אצל גברים וגם אצל נשים.
השיר: "חכה, חכה" (עמוד 30) מתאר אישה מבוגרת שחשה יובש וכאב במגע המיני.
"חכה, חכה, אני יבשה...  / תן לי למרוח מעט משחה / ואנא, אל תכאיב לי".

"דמנציה" (עמוד 24) הוא שיר על אדם שזוכר היטב הכול, אבל נוכח לדעת שכל מה שהכיר בילדותו היה ואיננו. העולם השתנה ו"עולמי נמחק". מוטיב הגעגועים לעולם שהיה ונמוג מופיע בשירים נוספים כמו בשיר: "בית ילדותי נהרס".

ישנם מספר שירים המוקדשים לקשר אהבה של סבא לנכדיו, כאשר השיר "מה למדת בגן היום?"
(עמוד 41) הזכיר לי שיר מימי ילדותי, אך בגרסתו החדשה הוא הופך לשיר מחאה והתרסה כנגד ערכים של גבורה והקרבה למען המדינה, עם משפטים קשים כמו: "את חיי אקריב למען הרעיון / ומשדה הקרב אחזור בתוך ארון", "לא לצעוד בסך למען שום רודן, / מנהיג המונים, קדוש ותליין".

מספר שירים מוקדשים למלחמת אוקטובר, הארוכה במלחמות ישראל, למחאה על הכאוס שמובילה הממשלה הנוכחית וחלום על ארץ אחרת המובע בשיר: "יש לי ארץ אחרת" (עמוד 59), ובחרתי לצטט
את שורת הפתיחה: "כן, יש לי ארץ אחרת / שלמה, של שלום / ברוח חזון נביאים".

 לקראת סוף הספר מופיעים שירים המתארים את האתגרים של המשורר המזדקן, ותהליך כתיבה של שיר, כאשר השיר "משורר בערוב ימיו" (עמוד 73) נפתח בשורה הבאה: "על מה כותב משורר בערוב ימיו? /
על הרצון לזכור / מה שנגמר, / לחיות את שנותר".
בשיר "וזהו" (עמוד 79) המשורר מייחל לסיים את חייו במות נשיקה באמצע כתיבת שיר, כאשר הוא בערנות מלאה ובחיוך מלא.

שפת הכתיבה יפה ומרגשת, התוכן של השירים מסקרן ומרגש, ואני משוכנע שכל אחד יוכל להתחבר אל חלק מהשירים בקובץ או אל כולם – אני מאוד אהבתי!