שיר:
אבן תמיד/ בלפור חקק
בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּמַעְבֶּרֶת כְּפַר עָנָא
יוֹשֵׁב סַבָּא בְּאֹהֶל, מוֹעֲדוֹ נִגְזָר
וְנֶחְתָּם.
"לוֹ יָכוֹל אֲנִי הָיִיתִי מֵבִיא אֶבֶן מִבָּבֶל"
לוֹחֵשׁ סַבָּא מִתְפַּלֵּל לָאֵל, סַבָּא כּוֹרֵעַ.
"הָיִיתִי מְאַמְּצָהּ אֶל לִבִּי
הָיִיתִי אוֹחֵז בַּאֲבָנֶיהָ אוֹחֵז בְּחוֹמוֹתֶיהָ
אוֹחֵז בְּהֵיכָלֶיהָ
נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ".
יוֹשֵׁב קְרוּעַ בְּגָדָיו וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מֵהַגִּיד:
"לוּ יָכוֹל אֲנִי הָיִיתִי מֵבִיא אֶבֶן תָּמִיד
אֶבֶן מִבָּבֶל הָיִיתִי קוֹבֵעַ בְּקִיר הַבַּיִת
שֶׁאֶבְנֶה כָּאן.
וְכוֹתֵב עָלֶיהָ בְּחֶרֶט בַּרְזֶל:
"אֶבֶן מֵאֶרֶץ בָּבֶל".
בְּעֵינַי רָאִיתִי שֶׁעֵינָיו אָנֶה וָאָנָה.
הַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ חָרֵב, עוֹמֵד זָר
מְיֻתָּם.
לוֹ יָכוֹל סַבָּא הָיָה כּוֹתֵב צַו
לְהַצִּיב אֶבֶן זוֹ עַל קִבְרוֹ
כְּדֵי לִהְיוֹת סָמוּךְ לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו
כְּדֵי לְהַזְרִיחַ תָּמִיד אוֹרוֹ
כְּדֵי לְהַשְׁאִיר
חֹר
בְּקִירֵנוּ.
בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּמַעְבֶּרֶת כְּפַר עָנָא
שָׁכַב סַבָּא בְּאֹהֶל, מוֹעֲדוֹ נִגְזַר
וְנֶחְתַּם.
בְּעֵינַי רָאִיתִי שֶׁעֵינָיו אָנֶה וָאָנָה.
הַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ חָרַב, עָמַד זָר
מְיֻתָּם.
סַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ קִינוֹת עַצֶּבֶת
שֶׁרָצָה לִשְׁכֹּן בַּבַּיִת שֶׁל אֶבֶן.
