קול שירה/ חיים מזר

הדלת נפתחה וברווח שבינה לבין הקיר זוג עיניים הציץ פנימה. העיניים הסתכלו זו על זו וקרצו עין אחת לשניה. עין אחת נכנסה לתוך הבית וכעבור מספר דקות סימנה לעין השניה וגם זו נכנסה פנימה. משניתן  האות כל שאר חלקי הגוף החלו להיחשף. היה זה רואה ואינו נראה. בעל הגוף החל להסתכל סביבו. הוא פצח בשירה לאות שמחה וכאות הוקרה על שירתו הנפלאה נחשף גם שמו – תרפיה. הסיבה למתן שם זה היא יכולתו לרפא אנשים בשירתו הנשגבה.  זה היה קול מרפא חולים. תרפיה הסתכל על הקירות וראה אותם במערומיהם. הוא פצח בשירה ועל הקירות החלו להופיע זו אחרי זו תמונות מרהיבות. התמונות לא היו תלויות על מסמרים. הן היו חלק מהקירות. כל קיר קיבל שם שתאם את מיקומו. הקיר המזרחי, הקיר הצפוני, הקיר המערבי והקיר הדרומי. בקירות הצפוני והדרומי  שרר קור עז. כל שעה תרפיה פצח בשירה למשך עשר דקות. משעה שפצח בשירה, בדקות אלה הקירות הלכו והתחממו. בתום השירה הקירות התקררו, כך שהיה בהם מחזור קבוע של עשר דקות וחמישים דקות. בקירות המזרחי והמערבי הופיעו לסירוגין השמש והירח. התיאום בין הקירות הוא מושלם. שניהם יכלו להיות בו  זמנית או הירח והשמש. מי שרצה לעבור מקיר לקיר היה מאזין לקול שירתו של תרפיה, היה נאחז בגובה הצליל שתאם לו, ומגיע למחוז חפצו. תרפיה ראה כי טוב והחל לגוון את שירתו. הרפרטואר שלו היה גדול מאוד. בניסיון שהצטבר אצלו  יכול היה לכוון לכל קיר  את השירים שזה אהב. במבט כולל אפשר היה  להיות אוקיינוס של צלילים ובסיכומו של דבר החדר התמלא במים. סמוך לקיר הדרומי האוקיינוס היה סוער וסמוך לקיר הצפוני האוקיינוס היה רגוע. תרפיה החל להסתובב  סביב עצמו בקצב הולך וגדל. התמונות שעל הדירות התבלבלו והן נפלו לקרקעית האוקיינוס. תרפיה היה אובד עצות. הוא בעצמו נזקק לתרפיה והוא שאל את עצמו "מאין יבוא עזרי?" בפתח הופיעה התרפיה של התרפיה ולתרפיה זו היו עיניים חודרניות.