נוֹכַח הַיָּם / יפה בודמן-ביק

צִלְצַלְתִּי לְרַָחֵל

שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת הַיָּם מִתְעַרְסְלִים בָּאַָּפַרְכֶּסֶת

חִיָּגְתִּי שׁוּב

וְקוֹלָהּ הַצָּרוּד אָמַר

אֲנִי בֶּחָצֵר עַל חוֹף הַיָּם

אוֹסֶפֶת צְדָפִים אוֹ מַשֶּׁהוּ

קִצָּרְתִּי בִּדְבָרַי

כְּדֵי לֹא לְהַפְרִיעַ

לַמְשׁוֹרֶרֶת לְשׁוֹרֵר

בֶּחָצֵר בֵּיתָהּ

שְׁלֹשָׁה בָּתִּים שֶׁנִבְנוּ בִּבְהִילוּת

לִקְלִיטָה שֶׁל מְפוּנֵי וָאדִי סָאלִיבּ

נְגוּסִים בְּשִׁנֵּי הַזְמָן

הָעוֹמְדִים רִאשׁוֹנִים בַּמַּעֲרָכָה

עֵרֹם וְעֶרְיָה

כְּפוּפִים לְחַסְדֵי הַרוּחַ וְתַהְפוּכוֹתָיו

סוֹגְדִים לְגַלְגַּל הַחַמָּה

וִירֵאִים מִנַּחַת זְרוֹעָהּ

בְּבֵיתִי הָרִאשׁוֹן

הַמַּשְׁפִּיל רֹאשׁוֹ כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מִן הַיָּם

הָאוֹצֵר זְעָקוֹת חֲנוּקוֹת שֶׁל אוּדִים מוּצָלִים מֵאֵשׁ

עָלָה שָׁמִיר וָשַׁיִת

וּכְלָבִים זָרִים עוֹצְרִים בַּעֲדִי מִלְהִכָּנֵס

לִכְשֶׁהַגַּעֲגוּעִים מְגִיעִים עַד נֶפֶשׁ

אָשְׁרַיִךְ רָחֵל *

שֶׁהַיָּם עָפָר לְרַגְלַיִךְ

אוֹתוֹ הַיָּם

אוֹתוֹ הַחוֹף

וְכָל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ

וַאֲנִי רְחוֹקָה

*רחל פורמן-אלבז

* יפה בודמן-ביק-משוררת