שיר:

כְּשֶׁרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת/ מיכאל רייך

כְּשֶׁרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת,

אַל תֵּצֵא מִבֵּיתְךָ פֶּן תַּשְׁחִית!

הוּא בֹּודֵק בַּעֲבוּרְךָ כָּל אֶבֶן, כָּל רֶגֶב

כָּל גַּרְגֵּר אֲדָמָה

וְתוֹךְ כָּךְ מְהַרְהֵר בְּיָמָיו הַטוֹבִים

עֵת רִחֲפָה רוּחוֹ מֵעַל לְמֶרְחֲבֵי הַמַּיִם

עָמֵל וּבוֹדֵק שָׁם לְמַעְלָה כָּל הִזְדַּמְּנוּת אֶפְשָׁרִית

לְהִתְחַדֵּשׁ בְּעַצְמוֹ וּמִמֶנּוּ;

בְּאָמְרוֹ: יְהִי מָטָר

רוֹאֶה כְּבָר הָאֵל בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת נְבִיטַת הַגַּרְעִינִים

אֶת חִיּוּכָם הַיָּרֹק שֶׁל הָרְגָבִים,

אֶת זֵעַת הָאַפַּיִם שֶׁל בְּרוּאָיו -

בָּהּ בָּעֵת

עוֹלִים בְּאַפּוֹ נִיחוֹחֵי הַלֶּחֶם הַנֶּאֱפֶה,

וְהָעִסָּה הַנְּלוֹשָׁה בְּפִי הַיְּלָדִים הַצּוֹמְחִים וּגְדֵלִים

לִהְיוֹת גִּבּוֹרֵי-חַיִל...

אֲבוֹי!

מְמַעֵט, כַּנִרְאֶה לַחֲשֹׁב

עַל נְפִילָתָם הָאֶפְשָׁרִית בִּידֵי אוֹיְבִים זְדוֹנִיִים - - -

לְעֵת עֶרֶב, חוֹשֵׁב שׁוּב וַשׁוּב עַל בְּרִיאַת הָאָדָם

וּמַצִּיב בִּפְנֵי בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ  סְיָג בָּרוּר:

רַק הָעֲנָוָה שֶׁבָּהֵם וּמְסִירוּתָם לַחֲבְרֵיהֶם

הֵם שֶׁיַּבְטִיחוּ בּוֹאוֹ שֶׁל הַמָּטָר הַמְּיֻחָל

וְהֵם שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הָאָדָם מִבַּגְרוּתוֹ וְעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה -

אוֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב