על הסרט השנה החדשה שלא הגיעה מעולם/ חגית בת אליעזר
פסטיבל הקולנוע הרומני בישראל חוזר עם המהדורה של שנת 2025, הכוללת עשרה סרטים חדשים, המוקרנים בסינמטקים בכל רחבי הארץ. סרט הפתיחה "השנה החדשה שלא הגיעה מעולם
The new year that never came))
זוכה ל-8 הקרנות, 3 האחרונות ביום רביעי 4.6.2025 בסינמטקים בדרום-מרכז-צפון: בשדרות, בהרצליה, בראש פינה.
ראיתי את הסרט בסינמטק חיפה ב- 31.5.2025. הסרט משנת 2024, והוא הוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה בינואר 2025, בפסטיבלים רבים בעולם, זכה בפרס אוריזונטי לסרט הטוב ביותר ופרס הביקורת העולמית בפסטיבל ונציה 2024.
ברומניה עצמה הסרט היה הזוכה הגדול של פרסי ה"גופו" (האוסקר הרומני): קיבל עשרה פסלונים על הסרט הטוב ביותר, הבימוי, התסריט, השחקנים הראשיים, העריכה, סרט הביכורים, האיפור, העיצוב האומנותי והסאונד.
"השנה החדשה שלא הגיעה מעולם" הוא סרטו הארוך הראשון של בוגדן מורשאנו, אשר כתב את התסריט, ביים והפיק. איריס לקנר – אוצרת ומנהלת של פסטיבל הקולנוע הרומני בישראל – ערכה ראיון מעניין עם בוגדן מורשאנו, ממנו הוא מצטייר ככותב מוכשר במספר סוגות, שעשה עד לסרט הזה 6 סרטים קצרים, ועובד על סרטו הארוך הבא.
עלילת הסרט "השנה החדשה שלא הגיעה מעולם" מתרחשת בנקודת זמן מאתגרת בהיסטוריה של רומניה – ביממה שקדמה להפלתו של צ'אושסקו הרודן ב-21.12.1989. קווי העלילה השונים עוקבים אחר מספר דמויות ראשיות ביממה הקריטית, שקדמה למהפכה בבוקרשט הבירה, מציגים את תמונת המצב מבעד לעיניהן, ומשלבים במיומנות בין האישי לפוליטי. האנשים ודאי לא ידעו מה יקרה למחרת, אבל כבר התחוללה התקוממות עממית בעיר טימישוארה, שהביאה לתגובה אלימה מצד המשטר, והדים מהמרד הגיעו לתושבי הבירה ולגיבורי הסרט. האנשים מתמודדים עם האתגרים האישיים, אך גם מודעים לסבל המשותף תחת שלטון הרודנות. חייהם מצטלבים בצורה מעניינת, בלתי צפויה. בין הדמויות – במאי קולנוע ושחקנית תיאטרון, דרכם במאי הסרט מביע את עמדתו כלפי אומנויות הבמה, בהן עוסק.
הדמויות מגילים שונים: מילד שרק למד לכתוב, דרך סטודנטים, שחקנית צעירה, במאי קולנוע, שהוא אביו של הסטודנט, ואימו המבוגרת של קצין משטרה. כל דמות זוכה להתייחסות אוהדת של התסריטאי-הבמאי ולסיפור מרתק משלה. ההומור מעודן, קצת שחור. יפה בעיניי, שכל הדמויות הראשיות נשארו בחיים, אף אלה, שהיו בסכנה במהלך העלילה.
כמה טוב, שהעם, אף שדוכא במשך לפחות 20 שנות שלטונו של הרודן, שמר על שאיפתו לחופש, ניצל שעת כושר, פעל בלכידות, הפיל את הדיקטטור, וזכה לחזור לחיי חירות. גם לנו יש תקווה.
