שיר:
מְרַגֵּל יָּצָא לְגִמְלָאוֹת/ יעקב ברזילי
הַמְּרַגֵּל שֶׁחָזַר מֵהַכְּפוֹר –שָׂרוּף,
זֶהוּתוֹ גְּלוּיָה,
מֵעַתָּה מֻתָּר לַחֲקֹק אֶת שְׁמוֹ גַּם עַל מַצֵּבוֹת.
מַעֲשָׂיו יִשָּׁאֲרוּ עָלוּמִים,
גַּם עֲלוּמָיו.
כְּשֶׁיָּבוֹא לְבֵית הַסֵּפֶר לְהַקְבִּיל פְּנֵי בְּכוֹרוֹ,
יְהַסֵס מְעַט,
וְהַיֶּלֶד יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ: אוּלַי זֶה דּוֹד רַע
שֶׁאִמָּא בִּקְשָׁה לְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו.
בַּלַּיְלָה יִרְצֶה לְרַגֵּל אֶת גּוּפָה
וְיִשְׁכַּב כְּמוֹ טִירוֹן שֶׁשָּׁכַח לָנוּעַ בְּלִי מַפָּה.
אֵשׁ בִּשְׁמוּרָתָה בּוֹעֶרֶת וְהוּא חַסִין מִפָּנֶיהָ.
וּבֵין הַלֶּהָבוֹת יַנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל הַכַּר,
לְתַכְנֵן פָּרָשִׁיַת רִגּוּל אַחֲרוֹנָה
שֶׁסִכּוּיֶהָ לְהַצְלִיחַ שׁוֹאֲפִים לְאֶפֶס.
יעקב ברזילי