אבחונים בעייתיים לילדים
בשנים האחרונות חלה עליה תלולה מאד במספר הילדים המופנים לאבחונים שונים ולנטילת ריטלין. למה כל זה קורה? כי הגננת/המלמד לא מצליחים להשתלט בגן/כיתה. והתוצאה - לחץ מסיבי על ההורים חסרי האונים, אשר חלקם אף מקבלים התראות על סילוק מהמסגרת אם לא יתנו לילד ריטלין (עצוב..מזעזע..אך אמיתי לחלוטין, הרי זה אבסורד גמור!!! כל ילד רביעי בממוצע צריך אבחון?!)
וכך מגיעים לשאלה: "האם יש בעיר מספיק מסגרות לחנוך מיוחד?" אבל השאלה הנכונה היא : "האם יש מספיק הדרכות/השתלמויות/קורסים/מפגשים למלמדים/גננות המקנים ידע והכוונה לטיפול בילדים מיוחדים אלה?"
מדוע לתייג את הילד עם כל מיני הפרעות למיניהן? כמו שאסור לומר לילד "אתה שקרן", כך אסור לתייג אותו בשום כותרת שלילית אחרת.
ילדי -ADHD
השמת תווית שרירותית, זכו למתנות ייחודיות, הם בעלי כריזמה, אנרגטיים, תקשורתיים מאד ושופעי שמחה ואנו כהורים צריכים לשמוח במתנות שבורא עולם זיכה אותנו ולהשתמש בהן בצורה הטובה ביותר - ובדרך זו -אין ספק שנצליח לקצור רק פירות מבורכים שנים האחרונות חלה עליה תלולה מאד במספר הילדים המופנים לאבחונים שונים ולנטילת ריטלין. למה כל זה קורה? כי הגננת/המלמד לא מצליחים להשתלט בגן/כיתה. והתוצאה - לחץ מסיבי על ההורים חסרי האונים, אשר חלקם אף מקבלים התראות על סילוק מהמסגרת אם לא יתנו לילד ריטלין (עצוב..מזעזע..אך אמיתי לחלוטין, הרי זה אבסורד גמור!!! כל ילד רביעי בממוצע צריך אבחון?!).
וכך מגיעים לשאלה: "האם יש בעיר מספיק מסגרות לחנוך מיוחד?" אבל השאלה הנכונה היא : "האם יש מספיק הדרכות/השתלמויות/קורסים/מפגשים למלמדים/גננות המקנים ידע והכוונה לטיפול בילדים מיוחדים אלה?"
מדוע לתייג את הילד עם כל מיני הפרעות למיניהן? כמו שאסור לומר לילד "אתה שקרן", כך אסור לתייג אותו בשום כותרת שלילית אחרת.
