שיר:

הוֹרָדַת יָדַיִם

אוֹ: שׁוּבוֹ שֶׁל מַאֲבָק נִסְתָּר וְנוֹשָׁן (מִנְּקֻדָּה שֶׁבָּהּ הֻפְסַק)

נַעֲרָה לְשֶׁעָבַר שֶׁהִכַּרְתִּי מִכִּתָּתִי יָצְרָה אִתִּי קֶשֶׁר

בַּ'מֶּסֶנְגֶ'ר'. אָמַרְתִּי לָהּ בֵּין הַיֶּתֶר, אֲנִי מִתְרַשֵּׁם שֶׁהָעִבְרִית שֶׁלָּךְ

מֻקְפֶּדֶת. הִיא לֹא נִשְׁאֲרָה חַיֶּבֶת וְהֶחֱזִירָה, תּוֹדָה. אַף הָעִבְרִית שֶׁלְּךָ

מֻקְפֶּדֶת.

הִתְחַתַּנְתִּי בְּאִחוּר, אָמַרְתִּי לָהּ.

אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁמָּצָאתָ אֶת בְּחִירַת לִבְּךָ, הַגַּם שֶׁלְּדַעְתְּךָ בְּאִחוּר,

אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה. כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה הָיָה הָעִתּוּי הַמְּדֻיָּק שֶׁלְּךָ,

וּבִלְבַד שֶׁהִיא עוֹשָׂה אוֹתְךָ מְאֻשָּׁר, שָׁלֵם וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקְךָ.

הַבֵּן שֶׁלָּכֶם נִרְאֶה מָתוֹק בְּיוֹתֵר! אַגַּב, אֲנִי כְּבָר סַבְתָּא. 

הִשְׁאִירָה לִי מִס' טֶלֶפוֹן שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיהָ.

לֹא חָזַרְתִּי,

כַּמּוּבָן.