על ההצגה האמא של הילד הכי מופרע בכיתה– צוותא/ מארי רוזנבלום
היוצרת והשחקנית: יעל גדעוני.
ההצגה "האמא של הילד הכי מופרע בכיתה" נכתבה בהשראת מסע אישי של היוצרת יעל גדעוני סביב הורות לילד מקסים אך מאתגר.
מופע יחיד.
הצגה חדשה שנולדה מתוך מסע אישי ואמיץ של היוצרת יעל גדעוני – אמא לילד "אחר", שכתבה וביימה מופע תיאטרון המבוסס על חוויותיה.
אודות ההצגה:
אמא נקראת לשיחה דחופה בשעה 12:00 בצהריים ביום הראשון ללימודים.
היא חושבת שעומדים לבשר לה שהבן שלה, בעל היסטוריה ארוכה של בעיות התנהגות, "ילד לא נחמד" עומד להיות מסולק, באופן סופי, מבית הספר.
בזמן ההמתנה, מורטת העצבים על הספסל, מול משרד המנהל, היא עורכת חשבון נפש עם עצמה, עם בנה, "המופרע של הכיתה", עם צוות המורים והורי התלמידים, עד לבשורה הסופית.
הצגה כנה, מצחיקה ונוגעת, שמצליחה לפתוח שיח עמוק על הורות, חינוך, הכלה וגבולות – דרך מונולוג אחד על ספסל מול משרד המנהל, ביום שבו אולי הכל עומד להשתנות.
במהלך ההצגה (50 דקות) גדעוני מסבירה מיהו הילד שלה - המופרע. היא משתמשת, בין השאר, גם במופע התעמלותי (גלגלונים, שכיבה על הרצפה, שבירת חפצים ועוד).
..
יעל גדעוני:
"ההצגה פותחת בפני הצופה דלת של בית לחוויה אישית וכנה של אמא, שכל הורה יוכל להזדהות איתה ונוגעת בנקודות רגישות של חינוך, גבולות, הכלה, תגובות הסביבה לילד והעברה בין דורית שמצליחה לשלב בין הומור דק עם רגעים של כאב, הרבה חום ואהבה" .
"אנחנו מאמינים שזו יצירה שיכולה לעניין גם את הקוראים והמאזינים, במיוחד הורים, אנשי חינוך, ומי שנוגע בעולמות של טיפול, משפחה וחברה"
"בגיל 32 הפכתי לאמא. חשבתי שבגלל שאני אדם נחמד ואוהב, יהיו לי ילדים די נחמדים ואוהבים. אבל ההתבדות הייתה כמו לחטוף אבן לשמשה הקדמית באמצע כביש מהיר, ואיתה נכנסנו לסחרור שנמשך כמה שנים..
הבן הבכור שלנו, ילד חכם ומאתגר, היה מהילדים שמרביצים בגן, ילדים שעושים סצנה באירוע של כיתה א' ולוקחים את כל הבורקס פיצה של כולם ומסרבים להחזיר, ילדים שנותנים מכות לבן הדוד באירוע משפחתי. בשנים הראשונות מצאתי את עצמי תולשת אותו מאין ספור מצבים שבהם הוא מרביץ, מסתבך, מעליב ודוחף ילדים...."
גדעוני היא שחקנית, כותבת, יוצרת תיאטרון ומנהלת תיאטרון "משו-משו". ומשמשת כמנהלת והמנהלת האמנותית של התיאטרון.
כתבה ומבצעת מספר מופעים קומיים ואישיים, בין היתר: "כאבים בנאליים", "כשתגדלי תביני"
תיאטרון "משו-משו" הינו תיאטרון לשינוי חברתי, המורכב מאנסמבל אמנים, היוצר עם ובתוך הקהילה בה הוא פועל.
התיאטרון נגיש לקהל רחב ומציג את מורכבות החברה הישראלית.
התיאטרון משפיע על מציאות חיינו המשותפים - דרך יצירת הצגות תיאטרון מקוריות, עבודה עם הקהילה והנגשת תרבות בפריפריה החברתית ובמרחב הציבורי.
ההצגות מופיעות באולמות ופסטיבלים ברחבי הארץ והעולם.
בשנים האחרונות אנסמבל התיאטרון משתף פעולה עם יוצרים נוספים מובילים בשדה התרבות בישראל. הקבוצה יוצרת משנת 2009, כשהבסיס שלה הוא ממוקם בשכונת קרית היובל, ירושלים.
מצאתי עצמי שואלת למי מיועדת הצגה זו? לנוער? להורים? למחנכים? לפסיכולוגים? למעצבי קהל?
גדעוני מספרת על ילדה הבעייתי, על התנהגויות חריגות, אך מבעד לתלונותיה על ילדה מתגלה האם בעלת התנהגויות זהות.
לא התרגשתי מהתנהגותו החריגה של בנה.
נכון, לא כל ילד מתנהג ומגיב כך, אך, פגשתי בחיי ילדים עם התנהגות חריגה אשר החברה קיבלה וחיבקה אותם.
בהצלחה חמה.