שיר:

בְּבִצּוּעַ בְּכוֹרָה עוֹלָמִי/ יעקב ברזילי

בְּבֹקֶר מְהַסֵּס לְהִתְעוֹרֵר   

רָאִיתִי נַחֲלִיאֵלִית יְשֵׁנָה

שְׁנַת צִפֳּרִים דְּשֵׁנָה

עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי,

עֲנָנִים הִסְתַּכְסְכוּ

מִי יְסַמֵם אֶת הַשֶׁמֶשׁ בִּשְׁנָתָה

מִי יִטְמֹן מַאֲרָב לְקַרְנֵי בֹּקֶר רִאשׁוֹנוֹת,

בְּעוֹד הַשֶּׁמֶשׁ מִתְמַהְמַהַת

לָקוּם מֵרִבְצָה

לִטַּפְתִּי קַלּוֹת כַּנְפֵי צִפּוֹר מְנֵמְנֶמֶת,

מִשֶׁהֵקִיצָה

נִעֲרָה מֵעָלֶיהָ תְּנוּמַת בֹּקֶר

רַחְצָה פָּנֶיהָ בְּקַעֲרַת טְלָלִים

וְשָׁרָה לִי שִׁיר הוֹדָיָה

בְּבִצּוּעַ בְּכוֹרָה עוֹלָמִי

נְעִימָה זוֹחֶלֶת עִמְקֵי נַפְשִׁי,

בְּעוֹד הִיא מְעַסָה כְּנָפֶיהָ

לִקְרַאת טִיסָה אֲרֻכָּה

כִּתְמֵי שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹנִים

בִּצְבְּצוּ בֵּין הָעֵצִים.