על הסרט נוסע מהגיהנום/ ראובן שבת

זהו סרט מעולה. חד-משמעית.

סרטר, בספרו הידוע "סיינט ז'נה,"( מעין ביוגרפיה על המחזאי ז'אן ז'נה)  כותב סרטר, כך-"איננו יודעים למעשה אם האיש אותו הזמנו לארוחת ערב ,אינו אלא מפלצת.."

ובכן, עלילת הסרט "נוסע מהגיהנום", עוסקת גם בכך.במובהק.

אלא שהמקום אינו ארוחת ערב, אלא כביש ארוך ארוך ומורט עצבים בתוך לאס ואגס ומחוצה לה.

כאשר שני גיבורי הסרט: ניקולאס קייג' הגאוני, וג'ואל קינדמן  נמצאים בתוך רכב אחד, ואחד מהם הוא בן ערובה של השני, בשעה שאשתו כורעת ללדת, בלידה מסוכנת( הם איבדו כבר ילד אחד)

והרקע, חשוך, אפל, חידתי ,דמוני. מעורפל.

עם יותר שאלות מאשר תשובות.

אהה. כמעט שכחנו את הסרט ביים בכישרון רב, הבמאי הישראלי יובל אדלר, שזכה בכמה פרסי אופיר.

עובד כיום מהוליווד ומצליח ליצור סרטים לא רעים בכלל.

כאשר לדעתי, הסרט הזה הוא אכן גולת הכותרת שלו, כיום.

אז מה הסיפור הסמוי בסרט?

עובדה אפלה ונוראית המשותפת לשני הגברים.

גילוי איטי. רציחות מיותרות. כאב אישי של שניהם וקריסה טרגית שלהם, כל אחד מפינתו האפלה הוא.

כאשר כל זה מלווה כמובן במשחקו האדיר של קייג' הגאוני.

בדיוק מירבי בצילומים, בתפאורה, בעבודת בימוי מצויינת.

מבחינה פילוסופית קולנועית הסרט הזה הוא מעין ניו -אקסטליציזם. הוא נובר בסיבות, ובמניעים. אבל מספיק מנוכר וציני שלא נותן להם להשתלט על הסרט.

חסר אונים, אבל תר בייאוש מר אחר משמעות שאיננה.

בעיניי יש בו אמירה נוספת, המבקשת לומר בפירוש "כי הונאה עצמית" היא מלכודת נצחית, ממי שלא יוצא ממנה בזמן " והיא בעצם מעין נסיעה לגיהנום

שעה וחצי כמעט של הנאה קולנועית ופילוסופית צרופה!

בימוי: יובל אדלר 86 דקות

שחקנים ראשיים: ניקולאס קייג', ג'ואל קינדמן