מגדל בבל של ספרים / יהורם גלילי

 
עדיין קשה לי לעכל את החוויה הנפלאה שעברתי בעיר היפיפייה שבצפון איטליה, ששמה הפך לשם נרדף ליריד הספרים הבינלאומי שהתקיים בפעם ה-. כמוציא לאור היחיד מישראל ביריד זה הפכתי למעין 'שגריר' ישראלי, שנאלץ לעסוק גם בהסברה למען המדינה שהוא כה אוהב

"בשמחה רבה אנו מזמינים אותך, כמוציא לאור, להשתתף בתוכנית BolognaBookPlus Hosted Publisher Program, שתתקיים במהלך יריד ספרי הילדים של בולוניה הקרוב – האירוע הבינלאומי המוביל שנערך בבולוניה, איטליה, בין ה-31 במרץ ל-3 באפריל 2025". הפסקה הראשונה בהזמנה שנשלחה אליי באמצעות הדוא"ל הקפיצה אותי ממקומי וגרמה לי לשחרר צעקת שמחה.

זה היה לגמרי לא הגיוני לקבל הזמנה כזאת כשבועיים לפני תחילת יריד ספרי הילדים הבינלאומי המתקיים מדי שנה בבולוניה, שבמסגרתו התקיים יריד הספרים היוקרתי שאליו הוזמנתי כנציג הישראלי. כאדם הדוגל ברוחניות מעשית אני יודע היטב שיש מקרים נדירים, שבהם הכל מסתדר בדיוק בזמן לפי רצוננו. במקרה שלי בדיוק בהתאם לתחושה שאיתה התעוררתי באחד הבקרים לפני מספר חודשים, שלפיה אני חייב להיות השנה ביריד הספרים הבינלאומי בבולוניה המתקיים זו הפעם ה-62 ברציפות.

גם לאחר שהסתיים היריד עדיין קשה לי לעכל את החוויה הנפלאה שעברתי בעיר האיטלקית, ששמה הפך לשם נרדף לספרי ילדים, כמו גם למקום שבו הומצא רוטב הבולונז הידוע (שעבורי כצמחוני אין לכך כל משמעות). על ההכנות ליריד עבדתי במרץ רב בתוך זמן קצר יחסית בעזרת צוות מנצח: מעצב גרפי מוכשר ושתי מעצבות גרפיות מוכשרות (אלדד בוברוביץ', רות כהן-מרק ומיטרה אריאלי), ארבעה בתי דפוס איכותיים (פרינטיב, וילקר שלטים, עותקטק ודפוס רמי), עורכת לשונית באנגלית (ורד גרנדיר פרוכטמן) וצלמת כשרונית ויצירתית (מלי ארואסטי).    

לנתב"ג הגעתי בשעות הצהריים עם טרולי, מזוודה, תיק למחשב נייר ושקית בד גדולה – כולם היו עמוסים בספרים ובחומרים שיווקיים מודפסים באנגלית: שני רולאפים קטנים מעוצבים, קטלוג מושקע, גלויות מדהימות וכרטיסי ביקור. יותר מ-40 ספרים מודפסים, רובם הכמעט מוחלט בעברית, נדחסו לכבודה שסחבתי איתי לצפון איטליה. בדרך לשם עברתי דרך שדה התעופה מינכן, שבו התקשיתי להתמצא במבוך הענקי עד לשער הכניסה לטיסה לבולוניה. כשהגעתי בשעה טובה ומוצלחת למלון סידני שבמרכז בולוניה לקחתי מונית ליריד הספרים הסמוך, וליבי לא הפסיק לפעום מהתרגשות כשראיתי את הדוכן שלי עם שני מדפים ארוכים ושלט מעוצב גדול עם הלוגו של ההוצאה לאור שלי ומתחתיו המילהIsrael .

אז התברר לי שאני המוציא לאור היחיד מישראל שהשתתף ביריד הספרים חשוב זה, מלבד שלוש סוכנויות ספרים מישראל. כך גם היה כתוב באחד העמודים בספר הרשמי של יריד הספרים, שחולק לכל אחת ואחד שהגיעו ליריד מרחבי העולם, כ-100 מדינות ליתר דיוק. הייתה לכך משמעות עצומה, כי מבלי להתכוון לכך הפכתי למעין 'שגריר' ישראלי שנאלץ לעסוק במהלך היריד גם בהסברה למען המדינה שאני כה אוהב - גם אם אני מתנגד נחרצות למצב הנוכחי ולממשלה הנוכחית ולעומד בראשה.

ללא ספק, ההשתתפות ביריד ספרים זה, לאחר ששנתיים לפני כן השתתפתי כאחד הנציגים היחידים מישראל ביריד ספרים בינלאומי בטורינו, איטליה, היא קפיצה ענקית לכל עשייתי הנרחבת בתחום הספרות בשנים האחרונות. מעבר לשיתופי הפעולה העסקיים הפוטנציאליים שזרעיהם ניטעו ביריד זה, מגדל בבל זה של עולם הספרים יצר במוחי תבניות חשיבה חדשות, רעיונות מקוריים והבנה שלפיה עולם הספרים שאנו מכירים בישראל שונה לחלוטין מעולם הספרים באירופה, בארצות הברית, במדינות אסיה, אפריקה, הודו וערב.

במהלך שלושה וחצי ימים שבהם התקיים היריד לא הפסקתי להתרוצץ בין הדוכנים הרבים, הפזורים לאורך המתחם שבו ניצב הדוכן שלי, וכמובן גם במתחמים נוספים שבבניין הסמוך שכמעט ולא רואים את הסוף שלהם מבעד לכמות האדירה של המבקרים שהגיעו מרחבי עולם, כ-30,000 איש לפחות, לפי מארגני היריד. הדוכן הצנוע שלי, שהשולחן שלו היה עמוס לעייפה בספרים מכל הז'אנרים, זכה לביקורים רבים של מוציאים ומוציאות לאור מצ'כיה, סין, סלובניה, איטליה, קניה, ארצות הברית ועוד.

הופתעתי מספר פעמים כשפנו אליי אנשים בעברית, אבל אז התברר לי שמדובר ביהודים וביהודיות שהגיעו מאיטליה או מארצות הברית. דווקא הזוג היחיד שהגיע מישראל, בעלים של הוצאה לאור המוציאה לאור ספרי ילדים באנגלית העוסקים ביהדות, שוחחו איתי באנגלית.

צברתי אינספור חוויות ביריד ספרים מרתק זה, וביניהן אירוע גאלה יוקרתי שנערך באולם עתיק במרכז בולוניה ובמהלכו חולקו פרסים להוצאות לאור, לסופרים ולסופרות ולספרי ילדים נבחרים, מפגשים יוצאי דופן עם מוציאים לאור מכל רחבי העולם ולא פחות חשוב מזה: פגישות יזומות שלי עם נציגים של מוציאים לאור ממדינות ערביות, שלא לכולן יש קשר רשמי עם ישראל ובהן: ערב הסעודית, טורקיה ואיראן. בפגישות אלו גיליתי שרב המחבר על המפריד בינינו לבין שכנינו במזרח התיכון העוין, כולל דיאלוגים מפתיעים שהיו לי עם סופר ומוציאה לאור איראניים. 

במהלך היריד הקפדתי לענוד פעמים רבות על חולצתי סיכה צהובה למען שחרור החטופים מעזה וסיכה עם הדגל הלאומי. על השולחן של הדוכן שלי התנוסס בגאווה דגל כחול-לבן קטן. גם התגאיתי בכך שבאתי מישראל, ולמרבה השמחה גיליתי שאנשים ממדינות רבות בעולם אוהבים אותנו ואף הגיעו להיפגש איתי בשל העובדה שאני מישראל.   

לקראת סיום היריד לא יכולתי שלא לבקר בספרייה המרהיבה סאבה בורסה, הפועלת במבנה עתיק בפיאצה מג'ורה שבמרכז בולוניה, שבו פעלה אחת האוניברסיטאות הראשונות באיטליה ובעולם. עיניי לא הפסיקו לבחון בהתפעלות את הפרסקאות המרהיבות המצוירות על התקרה ועל הקירות במבנה המרשים של הספרייה העתיקה, ובחדרים המרווחים עמוסי הספרים באיטלקית הרגשתי שאני חוזר במנהרת הזמן כשבני הנוער והצעירים והצעירות שישבו כמעט ליד כל שולחן בספרייה דיברו בלחישות שקטות מאוד. על השולחן של הספרן השארתי כתרומה יותר מ-40 ספרים שהבאתי איתי ליריד, מזכרת מישראל.

כשיצאתי מהספרייה וצעדתי לא יכולתי שלא להתפעל מהפסל המיתולוגי של נפטון, הניצב בלב הכיכר העתיקה, שבמשך השנים הפך לסמלה של בולוניה. בטיסה בחזרה לפרנקפורט ומשם לנתב"ג נכתב במוחי שיר חדש המתאר את המפגש בין העתיק לחדיש בכיכר פיאצה מג'ורה, בשעה שמוזיקאי איטלקי מוכשר ניגן שיר נפלא עבור הקהל הרב שמילא את הכיכר בשעות הערב.   

נֶפְּטוּן בַּכִּכָּר / יהורם גלילי

צְלִילֵי גִּיטָרָה שֶׁל זַמַּר רְחוֹב,
מְזַמֵּר שִׁיר אַהֲבָה אִיטַלְקִי,
מְרַפְּדִים אֶת נִשְׁמָתָם
שֶׁל הֲמוֹנֵי הָאָדָם
בְּכִכַּר הָעִיר בְּבּוֹלוֹנְיָה.

מַצְלֵמוֹת סֶלוּלָרִיּוֹת נִשְׁלָפוֹת
מִכִּיסִים אֲחוֹרִיִּים שֶׁל מִכְנָסַיִם,
מְתַעֲדוֹת כִּפָּה יְרֻקָּה, צְלָב
וּפְסָלִים עֲשׂוּיִים בִּידֵי אָמָּן
בְּבָּזִילִיקַת פֶּטְרוֹנִּיוֹס הַקָּדוֹשׁ.

צִיּוּרֵי פְרֶסְקָאוֹת עַל תִּקְרַת
סִפְרִיַּת סַאבָּה בּוּרְסָה
מִתְעוֹרְרִים לַחַיִּים בַּחֲשֵׁכָה,
לְאַחַר שֶׁשֻּׁלְחָנוֹת לִמּוּד מוּאָרִים
וּמַדָּפִים עֲמוּסֵי סְפָרִים נִנְטָשִׁים.

בִּפְּיָאצָה דֶּה מַג'וֹרַה הָעַתִּיקָה
נֶפְּטוּן הָעֵירֹם מִתְנוֹסֵס מַעְלָה,
קִלְשׁוֹן בְּיָדוֹ וּלְמַרְגְּלוֹתָיו
נְשׁוֹתָיו חֲצוּבוֹת בַּסֶּלַע,
מַשְׁפְּרִיצוֹת מִשְּׁדֵיהֶן מַיִם אֶל הַמִּזְרָקָה.