צילום: עומר מסינגר

פסטיבל עכו הבינלאומי 2025 לתיאטרון אחר ננעל בהצלחה מרשימה/ דין לביא 

לאחר שנה רוויית אתגרים, של חוסר וודאות ודחייה מחג הסוכות לחול המועד פסח בעקבות מלחמת חרבות ברזל – פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר הגיע לסיומו בפעם ה-45, והוכיח שוב את כוחו של התיאטרון לחבר, לרגש ולשקף מציאות. עשרות הצגות סולד אאוט, מופעי חוצות מרהיבים, אורחים מחו”ל, והקהל שהציף את עכו העתיקה – הפכו את שלושת ימי הפסטיבל לחגיגה אמנותית בלתי נשכחת.

כבר ביום הראשון אזלו הכרטיסים לרוב הצגות התחרות, ובמהלך שלושת ימי הפסטיבל נמכרו למעלה מ-3,200 כרטיסים – עדות לכמיהה העמוקה של הציבור לתרבות חיה, חדה, רלוונטית ומרגשת.

ליזו אוחיון, מנכ”לית ומפיקה ראשית של הפסטיבל: “הצלחת הפסטיבל השנה, למרות המציאות המורכבת שעוברת על מדינת ישראל, היא הוכחה חיה לעוצמה של התרבות ולתשוקה של הציבור לחוות אותה. לאחר דחייה מאתגרת שנכפתה עלינו בעקבות המלחמה, ראינו את העיר עכו מתמלאת באור, ביצירה ובאנשים שבאו להתרגש, לבכות, לצחוק ולחשוב. שמחתי לראות את אזרחי ישראל – מגיעים לעכו, נהנים מהצגות, מופעי רחוב והופעות, ובעיקר מחזקים את התחושה שהתרבות היא מרחב מחבר, מרפא ובונה. פסטיבל עכו ממשיך להיות אבן דרך מרכזית בתרבות הישראלית, מקור לגאווה לעיר עכו וליוצרים״.

דליה שימקו, המנהלת האמנותית של הפסטיבל: ״פסטיבל עכו היה השנה חשוב ורלוונטי מתמיד. אחרי שנה וחצי שהחברה הישראלית עוסקת בכאב ושכול חגגנו כאן את כוחה וחשיבותה  של אמנות התיאטרון על כול גווניה .האולמות הגדושים והרועמים ממחיאות כפיים  העידו על הצמאון לחיים ויופי בתקופה קשה זו״.

פסטיבל עכו 2025 עמד גם בסימן פרידה מיוסי פרוסט ז”ל – מאנשי הרוח והמעש הבולטים של התרבות הישראלית, ממייסדי הפסטיבל, ששימש במשך שנים כמנכ”ל עמותת “אמנות לעם” וכמנהל מחוז במשרד החינוך. יוסי פעל כל חייו למען הנגשת אמנות ותרבות לכל חלקי החברה הישראלית, מתוך אמונה עמוקה בכוחה של היצירה לחולל שינוי.

השנה, כאות הוקרה והמשכיות לדרכו, הוענקו שניים מהפרסים המרכזיים בתחרות – פרס ההצגה ופרס הבימוי – על שמו.

הזוכים בפסטיבל עכו 2025:

פרס ההצגה ע”ש יוסי פיטוסי

הכל נשאר חי

פרס הבימוי ע”ש יוסי פרוסט

ירדן גלבוע וג'קי פערל (הכל נשאר חי)

פרס המחזאי.ת

יוני להב (הייזנברג באי הוודאות)

פרס האנסמבל ע”ש פנינה רינצלר

מלך

פרס השחקן הראשי

אבי גולומב (הכל נשאר חי)

פרס השחקנית הראשית

דנה קיילה (הכל נשאר חי)

פרס הקונספט הוויזואלי

ביער

פרס התאורה

אורי רובינשטיין (מלך)

פרס המוזיקה

יאן קוגן (הכל נשאר חי)

ציון לשבח על עבודה ייחודית

פנטזיה כפולה

THERE IS NO SUCH THING AS SOMEONE ELSE'S WAR

מופע בכורה במרחב הציבורי

טריו בשמיים

מידע על הצגות התחרות:

הייזנברג באי הוודאות:

"הייזנברג באי הוודאות" מבוסס על גרעין של סיפור אמיתי: בשנת 1925 הפליג הפיזיקאי וורנר הייזנברג לאי קטן בשם הלגולנד והגה שם את עיקרון אי הוודאות, עקרון ששינה את העולם. המחזה הינו פנטזיה על הדברים שקרו להייזנברג על האי בדרך לגילוי הגדול. במסעו, שהינו למעשה מסע פנימי, פוגש הייזנברג מכשפה, מרגל יפני, יפיפייה אבודה, ילד מסתורי, אם שכולה ועוד שלל דמויות אבסורדיות, סוריאליסטיות, בהתרחשות פיוטית, קומית, פילוסופית וטרגית המלווה במוסיקה ובשירה.

המחזה עוסק באי הוודאות האופפת את עולמנו ואת המציאות, ובסופו זורח עם הוודאות האחת - שלעולם לא נדע.

מחזאי: יוני להב, במאי: אלון אופיר.

שחקנים: אלון אופיר, אבי חדש, ענת ברזילי, אורנה כץ, רועי רשף פלסנר, תמר ברבי ולימור חדריה.

הלחנה וניהול מוזיקלי: משה זורמן, עיצוב תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי, עיצוב תאורה: שאהין מחמוד, הגברה וסאונד: יהודה כחלון, מפיקה: חגית פרבר.

 צילום: בוע רבינוביץ'

מלך:

״סיפור טוב לא צריך להידמות לחיים האמיתיים, החיים הם אלה שצריכים להידמות בכל כוחם לסיפור טוב״

איסאק באבל, מגדולי הסופרים במאה ה-20, נעצר ונחקר ב-1939 על ידי השלטונות הסובייטים באשמת ריגול. כשהוא בתא המעצר ממתין למשפטו, עולות בדמיונו העלילות המופלאות של הגנגסטרים היהודים באודסה עליהן הוא כתב בספריו, ובראשם מנהיג הכנופיה, בניה קריק. האם הם יצליחו להושיע אותו מגורלו?

קומדיה טראגית על יצירה בצל משטר כוחני ועל יחסי הגומלין בין האמנות לחיים.

מחזה מקורי בהשראת סיפורי אודסה של איסאק באבל, כתיבה ובימוי: עמוס אורן

שחקנים: רון יגרמן, יובל מרקשטיין, שרוליק פניאל, סנדרו פייקרישוילי, אמלי כהן ויונתן שוורץ

מוסיקה: מיכאל קנר

נגן קלרינט: שריג הזנפלד, ייעוץ תלבושות ואביזרים: יעל סקידלסקי ושיר הדרי, תאורה: אורי רובינשטיין, מפיקה ראשית: נהר-אליה מנדלסון, עוזרת במאי ומפיקה בפועל: נעמה קאופמן, ליווי אמנותי: דורי פרנס ודליה שימקו.

הכל נשאר חי:

אישה אוהבת יוצאת למסע למצוא תרופה לבעלה ששב אחר משדה הקרב.
זה קורה בחיים ובהצגה.
פוסט טראומה של גבר אחרי מלחמה מבעד לעיניה של אשתו.

העבודה תעסוק בזוגיות בצל פוסט טראומה כשהפוקוס הוא בעיקר על מי שחי לצד, במקרה הזה בת הזוג לגבר עם פוסט טראומה על רקע צבאי.
היום, לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, לצערנו עוד הרבה אנשים ונשים שותפים ושותפות למעגל הזה, שהוא חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית.
נבקש במפגש אמיתי וחשוף לכולנו, לשהות יחד ברגע של אחרי קרב.

 "אני מחזיקה חזק.
  בסוף נצחק.
  אני לא יודעת איך..
  אני מבטיחה,
  שבסוף נצחק."

כל קשר בין המציאות לבין היצירה הדוק.

יוצרות: דנה קיילה וירדן גלבוע

בימוי ודרמטורגיה: ירדן גלבוע

משתתפים: אבי גולומב, גבריאל רותם יצחק, דנה קיילה

שפה חזותית : ג'קי פערל, מוזיקה: יאן קוגן, תאורה: דן גלזר, הפקה ועוזרת במאית: מיקה גולן

ייעוץ וליווי אמנותי: מאיה בואנוס

 צילום בועז רבינוביץ/

ביער:

הצגת בובות למבוגרים, ללא מילים.

איש זקן, החש כי חייו מגיעים אל קיצם, פורש אל היער כדי למצוא מקום למות בו. שם הוא פוגש בנער, אשר גדל וחי שם מאז ומתמיד.

הזקן נושא איתו מטען כבד של חרטות עבר, געגוע, ואת הפחד ממה שהוא חש בכל גופו שעומד להתרחש.

הנער, המחובר בכל נימיו לסביבה שלו, נוכח בחדוות הטבע וההווה.

היער סביבם רוחש ומתרחש, ממשיך להשתנות תדיר - אור וחושך, קור וחום; מספק סכנה והגנה, מקום משחק ומחסה.

מופע על כוחם של החיים וכוחו של המוות כשהטבע הינו עד לדרמה האנושית.

כתיבה ובימוי: עופר עמרם. משתתפים: שחר אור, רוני בן חמו, עופר עמרם.

הפקה: לנואל טיראן תשבי, עיצוב וייצור בובות: דוד פולונסקי, עיצוב וייצור בובת עכביש: אפרת הדני, עיצוב תאורה: אמיר קסטרו, עיצוב עצים: גיא שרף, עיצוב תפאורה אביזרים ותלבושות: עופר עמרם

*ההפקה נתמכת ע"י מועצת הפיס לתרבות ואומנות

THERE IS NO SUCH THING AS SOMEONE ELSE’S WAR:

ЧУЖОЇ ВІЙНИ НЕ БУВАЄ

הצגה חצי-דוקומנטרית על מלחמה פה ומלחמה שם.

(ההצגה בשפה האוקראינית עם כתוביות תרגום בעברית)

24 בפברואר ו-7 באוקטובר אלה שני התאריכים ששינו באופן קיצוני את החיים של שתי גיבורות ההצגה, שתי נשים צעירות, שתי אחיות, ששתי מלחמות פרצו לחייהן, הפכו את בתיהן והתמזגו למלחמה אחת גדולה. האמירה הבימתית הנוכחית הוא מבט מסקרן ומטלטל על המלחמה בישראל דרך העיניים של אנשים שרק לפני כמה חודשים נמלטו ממלחמה אכזרית אחרת באוקראינה וחווים את הטראומה בעוצמה כפולה.

המחזה עוסק בכמה ימים מתוך יומן, כמה פרגמנטים מתוך החיים של שתי הנשים שמתמודדות עם נסיבות ותהפוכות נפש קשות מנשוא שהמלחמות הביאו עליהן. ומעל הכל מרחפת השאלה: האם יש מלחמה שהיא לא שלי אלא של מישהו אחר? האם יש לנו בכלל את הזכות לחלק מלחמות למלחמות שלנו ושל אחרים?

רעיון, בימוי, חלל ועריכה מוסיקלית: מיכאל (מישה) קייט

כתיבה ודרמטורגיה: יוליה אולשנצקי, מיכאל (מישה) קייט

ייעוץ בעיצוב חלל ותלבושות: ז'ניה שכטר, ייצור אביזרים: אוקסנה טבצ'ב, תמיכה טכנית: סתיו פרבה, Alef Studio, משתתפות: אלונה אלימוב, סטפני סטביצקה.

תודה מיוחדת על שיתוף הפעולה לארגון Israeli Friends of Ukraine

ההצגה הופקה בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאומנות, קרן רבינוביץ', מוזיאון העם היהודי אנו וקרן נדב ובשיתוף הפעולה עם אי"ב - ארגון במאים ויוצרים עצמאיים בתיאטרון והתיאטרון הלבן – פרויקט תיאטרון רב תרבותי בניהולו האומנותי של מיכאל (מישה) קייט.

פנטזיה כפולה:

ב-1969 זכה העיתונאי, הפזמונאי, ולימים ח"כ עקיבא נוף למפגש נדיר עם ג'ון לנון ויוקו אונו, ששהו במלון הילטון באמסטרדם במפגן למען שלום עולמי. נוף, בפיג'מה, נכנס למיטה עם לנון ואונו והקליט ראיון שבו פירטו את דעותיהם על שלום, על תנועת ההיפים, על אלוהים ועל אהבה.

ההצגה "פנטזיה כפולה" (כשם האלבום של ג'ון ויוקו) מבוססת על שחזור הראיון, שמתקיים שוב במיטה - הפעם בסוויטת הטווס במלון ערבסק בעכו. את הצמד המלכותי מגלמים דוד מעיין וסמדר יערון - בני זוג לשעבר ויוצרים בעלי מעמד מיתולוגי, ולמעשה ג'ון ויוקו של הפרינג' הישראלי; ואילו את עקיבא נוף של פעם מגלם עקיבא נוף של היום, בן ה-88.

זהו שחזור היסטורי-דוקומנטרי, וגם חזרה של אדם מבוגר אל האדם הצעיר שהיה, ברגע מכונן בחייו. ג'ון, יוקו ועקיבא משוחחים (בינם לבין עצמם וכן עם הקהל) על האידיאלים של שנות השישים לאור המציאות של ימינו, על ימין ושמאל, על זקנה ועל מוות.

ההצגה שזורה בעיבודים מקוריים לכלי מיתר ללהיטי ג'ון, יוקו ועקיבא, והציבור מוזמן להצטרף בפזמון.

בימוי ועריכת טקסט: יונתן לוי.

משתתפים: עקיבא נוף, סמדר יערון, דוד מעיין. תלבושות ואביזרים: נטע זייד. עיבוד מוזיקלי: שון לו יון גלעד. נגנים: שון לו יון גלעד – כינור, הדר בן צבי - צ'לו, איה נמליך – ויולה. הפקה: שירלי מרום