שיר:
השיחה איתו נשמטה מזכרוני/ בלפור חקק

איור תפארת חקק
אֲנִי זוֹכֵר בְּוַדָּאוּת שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתּוֹ
מִלִּים מִלִּים מִלִּים
יָשַׁבְנוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד גּוֹחֲנִים לְשׁוֹן קִרְבָה
אֲנִי זוֹכֵר בְּוַדָּאוּת בְּאַהֲבָה
בָּאתִי לְבַשֵּׂר לוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה
וְהוּא דִּבֵּר אִתִּי שִׂיחָה אֲרֻכָּה כְּאִלּוּ
הָיָה מִן הַנְּפִילִים
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁהָיִיתִי מֻקְסָם מִן הַדְּבָרִים
שֶׁאָנוּ בְּשֻׁלְחָן אֶחָד בַּאֲרוּחָה
וְאָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לִרְשֹׁם
כָּל הַשִּׂיחָה
כָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁאָמַר בִּמְאוֹר פָּנִים
אֲבָל הָיִיתִי מֻקְסָם כָּל כָּךְ מִן הָעִנְיָן
כְּאִלּוּ הוּא מַכְתִּיב לִי פֶּרֶק בַּלּוּרְיַאן
אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתִּי לְעַצְמִי כָּל הַזְּמָן
לִרְשֹׁם כָּל מִלָּה לַגַּנְזַךְ
לִזְכֹּר כָּל פְּרָט וּפְרָט
כִּי אָסוּר שֶׁהַמַשָּׂא שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עַכְשָׁו יִשָּׁכַח
רָצִיתִי מַמָּשׁ לָצֵאת לְרֶגַע לְמָקוֹם אַחֵר
לִרְשֹׁם מַמָּשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד
כָּל מַה שֶׁהוּא אָמַר וְאוֹמֵר
יָשַׁבְתִּי מוּלוֹ בְּתוֹךְ הֵיכַל הַכֵּלִים הַשְּׁבוּרִים
בְּבֵית קָפֶה קָרוֹב לִרְחוֹב הַנְּבִיאִים
שָׁם עֲדַיִן מְחַכִּים לוֹ הַבַּיִת, בּוֹר הַמַּיִם וְהַסִּפּוּרִים
אָמַרְתִּי לְעַצְמִי בְּתוֹכִי כָּל מִלָּה כְּמוֹ אִישׁ נִפְעָם
בֶּן אָדָם מַה לְךָ נִרְדָּם
זָכַרְתִּי אָז כָּל מִלָּה בַּשִּׂיחָה , זָכַרְתִּי חֲוָיָה
אֲבָל הַכֹּל נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כְּלֹא הָיָה
בעקבות שיחה עם הסופר דויד שחר, שבה הגעתי לבשר לו שזכה בפרס ברנר מטעם אגודת הסופרים העברים (1996).