על הסרט היום הראשון של חיי/ רון גרא

הסרט היום הראשון של חיי של  הבמאי ג'נובזה עוסק בחיים עצמם, מורכבותם , ועל היופי, הכאב והתקווה שלהם. הנושא עוסק בשאלות עמוקות - תקווה ובחירה חופשית. אנו נחשפים לארבע דמויות על סף יאוש: שוטרת המתאבלת על מות ביתה, מתעמלת אמנותית שהפכה נכה, ילד דחוי חברתית ובודד וגורו שאיבד את הרצון לחיות. זר מסתורי - טוני סרבילו הנפלא, מציע להם לחכות שבוע לפני האובדנות, בו תהיה להם אפשרות לראות איך יהיו חייהם אם ימשיכו לחיות. הסרט אמנם עוסק בנושאים קשים, אובדן, דיכאון והתאבדות. אך הוא איננו כבד ומעיק. הבמאי משאיר לצופה מקום להרגיש, לשאול ולהכיל את הדרמה.

הדרך לשינוי כאן היא ביצירת חוויה של הזדהות וקבלה. סרבילו במשחקו המצויין מסתפק במבט, הבעת פנים כדי לרמוז על הרבדים העמוקים של השחקנים . הקשר בין הדמויות (שלא תמיד היה ברור לי) מתחבר יחד ברגעי הסיום. הסיום הוא מופת קולנועי: נושא מורכב וקשה כמו התאבדות שהסוף לא ורוד מדי ולא קודר יתר על המידה אצל ג'נובזה. הוא בונה גשר שאינו בהכרח סוף הסיפור אלא מעלה שאלות חדשות ומנחמות. גדולתו של הסרט בכך שהוא מציע מבט מלא חמלה על רגעי השפל של בני האדם ועל הדרך שאפשר, לפעמים לבחור להמשיך.

בימוי: פאולו ג'נובזה 121 דקות

שחקנים:  טוני סרווילו  מרגריטה בוי  ולריו מסטנדריאה  גבריאל כריסטיני