רשימה:
על הסופר מרסל אמה/ אבי גולדברג
בנעורי קראתי בשקיקה את סיפורי העבר ובזכרוני הם מסתכמים בדרך כלל במלחמות בין פולשים מאזורי הספר, ברברים, לבין בני תרבות, מתגוננים בערים בצורות. בין צבאות, שבטים נודדים, לבין תושבי ערים מוקפות חומה, המנסים לשמור על שגרת חייהם. בין אלי ניגוח ובליסטראות לבין שמן רותח על ראשי המטפסים בסולמות במעלה החומות, או בקיצור, ההיסטוריה כמאבק סיזיפי בין בוני ביצורים לבין מבקיעי חומות.
קפקא כתב סיפור אניגמטי קצר : "ליד בוני החומה הסינית הגדולה" הרהורים על הקמת חומה לעם גדול ועתיק יומין ואולי היה זה משל. אך בדרך כלל התמקדו סיפורי העבר לא בהרהורים נוגים נוסח קפקא, אלא בתאור קרבות הבקעה, בקעקוע חומות, ביריחו, בירושלים בעכו, ובאין ספור ערים בצורות. האכאים התלבטו כעשר שנים כיצד להבקיע את חומותיה של טרויה עד שלבסוף עשו זאת בערמה ללא שנזקקו כלל לחדור מבעד לחומה. סוס העץ הטרויאני עומד עד היום כסמל כאות להתעלמות המבוצרים מתחכום ומתשוקת הפולשים לחדור לקרביהן ויהי מה.
מאז תפיחתן של הערים לכרכים מודרניים ובהם מיליוני תושבים, כבר אי אפשר להגן עליהם באמצעות חומה. מאז השימוש המלחמתי בכלי טיס, אין החומה יכולה להביא תועלת. שינוי תורת הלחימה והתאמתה לדרכי הכיבוש של שטחים עירוניים הבנויים בצפיפות, כבר לא היתה כרוכה בהפלת החומה אלא ההתגברות על מגינים המסתתרים בסימטאות ונלחמים מלחמת גרילה עירונית בפולשים.
בספרו "עיר לבנה ,עיר שחורה" מעלה שרון רוטברד את סיפור הכיבוש של מנשייה במלחמת השחרור 1948 בידי ארגון האצ"ל: "הקרב על מנשייה ויפו נחשב לאבן דרך בתחום הלחימה האורבנית, מפקד הקרב "גידי", עמיחי פייגלין , הגה, או ליתר דיוק, גילה מחדש, טכניקת לוחמה בשטח בנוי המבוססת על כרסום המסה העירונית "מבפנים"תוך מעבר מבית לבית בחסות החזיתות הרציפות של הבניינים ותוך ניצול המרקם האורבני המסורתי של הבלוק הרציף"
מאז מפלת השריון הרוסי בעיר גרוז'ני במלחמת צ'צ'ניה הראשונה,1992, נדרשו צבאות העולם לטקטיקת לחימה עירונית שונה כנגד אנשי גרילה עירונית מתוחכמת. אייל וייצמן במאמרו "ללכת דרך קירות" [פורסם בכתב העת "מטעם" מספר 15] מתאר את אימוץ תורת הלחימה "דרך הקירות" על ידי צה"ל כתפיסה של העיר "לא רק כאתר מלחמה אלא ככלי הלוחמה עצמו". תורת לחימה של חדירה מבעד לקירות, בהתעלם מהמתווה האורבני של סימטאות ורחובות יושמה במבצע "חומת מגן" בה מילא אביב כוכבי,אז מפקד חטיבת הצנחנים תפקיד מפתח ביישום התאוריה למעשה במחנה הפליטים בלאטה 2002.
האיום המתמיד של לחימה בסימטאות מחנות הפליטים, "הקסבות",בגדה המערבית וברצועת עזה, על הצבא הישראלי, הביאו ליישום תורת הלחימה של חדירה מבעד לקירות. הצורך להתעלם מהמתווה האורבני של סימטאות ורחובות,לא די היה בו. במלחמת חרבות ברזל, הורחבה הדוקטרינה של חדירה דרך קירות, ועברה להריסת המבנים לחלוטין באמצעות כלי הנדסה, בהיות חלק ניכר מהמבנים מלכודות מוכנות מראש לכניסת חיילים.
•הסיפור הקצר של מרסל אמה אינו סיפור מלחמה, אך פורסם בעת מלחמה, בתקופת כיבוש צרפת בידי הנאצים במלחמת העולם השניה. הסיפור "חוצה הקירות" הקנה לסופר מרסל אמה, סופר פורה גם קודם לכתיבת הסיפור, תהילה.
•בעברית התפרסמו מקצת מיצירותיו של מרסל אמה: "הסוסה הירוקה", בהוצאת מזרחי, "אוראנוס" בהוצאת עם עובד , "על פני פאריז" זמורה ביתן. אבל יותר מכול התפרסם בישראל השיר האיש שבקיר,אותו שר שמשון ברנוי בשנות החמישים של המאה שעברה,מבוסס על הסיפור.
השיר האיש שבקיר:
https://youtu.be/eVv4mhfWwVU
מילים: יהודה פרדיס
לחן: מאיר הרניק
"בתוך הקיר עומד אדם
בדד בדד עומד הוא שם
מי מכיר את האיש שבקיר
האיש עומד בקיר מזמן
אינו יכול לצאת מכאן
מי מכיר את האיש שבקיר
האיש קטן הקיר ענק
האיש חלש הקיר חזק
מי מכיר את האיש שבקיר
האיש לוחש בקול שקט
אני רוצה לצאת לצאת
מי מכיר את האיש שבקיר
קולו גווע קולו נדם
האשאר שם לעולם
מי מכיר את האיש שבקיר"
