פרס מפעל חיים בשירה תשפ"ה להרצל ובלפור חקק- בית אצ"ג/ הרצל ובלפור חקק
ביום 26.3.2025 כ"ו באדר תשפ"ה הוענק לנו פרס על מפעל חיים בשירה- מטעם בית אורי צבי (אצ"ג) בירושלים.
נביא כאן את עיקרי הדברים בטקס זה, כולל נאום הזכייה וכן חוות דעת השופטים. משכנו של הפרס בירושלים, ואין ראוי מזה כמקור השראה. הבית עומד בקרבת חומות ירושלים והר הבית, שם שורש זהותנו היהודית.
"בית אורי צבי"- בית אצ"ג- הוקם לזכרו של המשורר אורי צבי גרינברג. הבית משמש כמשכן תרבות ואמנות ליוצרים בירושלים, כהמשך ליצירתו רבת ההשראה של אורי צבי גרינברג, ששורר כל ימיו את 'רחובות הנהר' ואת נצח ירושלים, עיר המלכות, שאצ"ג ראה בה 'טור מלכא'- הר המלך.
וכך כתב אצ"ג על ירושלים ועל זיכרון הדורות:
בירושלים לעַד, היא תזכֶּה ותראה ככל חי:
את הבַּית עומד בהודו בכל שיעור קומה.
היא תבוא בֵּין המון חוגגים לחוג חג האביב,
היא תחֱזה כל שבעים גלויות וזֵר אש מסביב.
היא תשמע מזַמרים- ותזמר לאלוקים: שהשיב
עַם לארצו ומלכוּת לעמו, כַּכָּתוּב - - -
(מתוך: הר הזיתים)
הטקס התקיים במעמד בנו של המשורר, דוד- יונתן גרינברג. שופטי הפרס: פרופ' מירון איזקסון, צור ארליך, טלילה ציפר.
בפרס על ספר שירה שיצא השנה זכו: יורם בק, ריטה קוגן ויצחק כהן.
הפרס על מפעל חיים בשירה הוענק ליצירתנו רבת השנים.
מנהל בית 'אורי צבי' אסף ברקי הנחה את האירוע. הפיקה את תחרות השירה והענקת הפרסים: חמדה אידל.
בשנת 2023 פרסמנו שני ספרי שירה נפרדים, ובשנת 2024 פרסמנו במשותף שני מחזורי שירה שקובצו לספר אחד.
נביא כאן את חוות דעת השופטים, ואת נאום הזוכים, שבו הצגנו את תפיסתנו וזיקתנו לשירתו של אצ"ג.
חוות דעת שופטי הפרס:
" האחים המשוררים הרצל ובלפור חקק הם מבוניה של השירה העברית הלאומית זה עשרות שנים. שניהם ביחד, וגם כל אחד לחוד, מעטרים את תרבותנו בכתר עברי נאצל, ומחזקים בה, בשירתם ובכתיבתם העיונית, ממדים שאכן זקוקים לא-פעם לחיזוק: תפיסה חזונית-לאומית, הזדהות עם המפעל הציוני, אהבת ירושלים, וקולם של מי שהגיעו לכאן מנהרות בבל. דווקא מבבל, ערשו של בלבול הלשונות בשחר ההיסטוריה המקראית, מגיעים אותם שניים שהדבקות בלשון העברית והשאיבה ממעיינות שירתה הם הכוח המניע אותם.
כל השנים פעלו האחים גם בזירה הציבורית, תוך שהם מבכרים את ההתמסרות לקידומם של יוצרים צעירים על פני קידומם העצמי. לאחרונה פרסמו השניים צמד ספרים-תאומים, בלפור את 'סולם הכלים השבורים' והרצל את 'השיר שלא שרו מעולם', המתמקדים שניהם במאבק החיים של התרבות העברית.
השנה הופיע ספרם המשותף 'ניצוצות מגיא צלמוות', ובו שירה קינה ותקווה של השניים בעקבות מתקפת שמיני עצרת, שבה נרצחו בין היתר מחותָניו של הרצל, זאב וזהבה הקר מבארי.
צוות השופטים של פרס אורי צבי גרינברג לשירה מעניק לאחים חקק ציון לשבח זה כהוקרה על מפעל חיים ספרותי מרשים."
בתום הטקס הזמין אותנו מנהל 'בית אורי צבי', אסף ברקי, לשאת דברים בשם הזוכים. חשוב היה לנו להדגיש שיצירתו של אצ"ג יקרה לנו.
וזה נאום הפרס:
"אנו מודים על הזכות לומר דברים בטקס פרס אורי צבי לשירה. המורשת השירית של אצ"ג יקרה לנו, ואנו גאים לעמוד במשבצת של שירה זו. אשרינו שזכינו לכך.
קו החיתוך העובר היום בין המשוררים הוא חד: האם אתה כותב רק מתוך האני הפְּרטי, האם אתה מחובר גם לאני הכְּללי? זה מקום החיבור שלנו עם אורי צבי גרינברג.
המשורר אורי צבי גרינברג מזוהה יותר ממשוררים אחרים כמשורר המֵגיב לַמציאות, הכותב מתוך אמפּתיה עם גורל העם, שר מתוך עומק החיתוך של הפּצע.
משורר כותב מתוך המצפון האסתטי, אך יש רגעים ששירים נכתבים מתוך המצפון האזרחי, וגם מתוך המצפון הלאומי.
בכך קרוב אורי צבי לביאליק שהיה מייסד ויושב ראש ראשון של אגודת הסופרים העברים. אנו חשים קִרבה מיוחדת לנושא: שנינו היינו יושבי ראש של אגודת הסופרים העברים, כל אחד מאיתנו שלוש קדנציות. התמסרות ליצירה מתוך האני הכללי וגם לפעילות ציבורית ספרותית מעידה על בחירה של הכותב לעמוד בַּמשבּצת הלאומית, ולא רק במשבצת הפרטית. יבורך בית אורי צבי על מסירותו ליצור חלופה תרבותית,
לתת בימה ליצירה המחוברת לזיכרון, לאוּמה, לגורל היהודי. הפרס על שמו של אורי צבי נושא את הלפיד.
מורשת עמוקה הניעה את אורי צבי ואת חיים נחמן. מה פלא, ששניהם זכו לַכינוי "משורר לאומי". ביאליק עמד בראש המשלחת שבדקה את מצב היהודים בעקבות פרעות קישינב (1904). הפואמה שכּתב "בּעיר ההריגה" הפכה לַכּוח המניע שהוליד את האתוס של ההגנה היהודית. כאשר קם כאן היישוב בארץ ישראל - הודו מייסדי כוח המגן העברי שרוּח שירתם של אורי צבי וחיים נחמן נגעה בכנפיהם, זו נשמת האומה, התקומה.
אורי צבי נולד כבן של האדמו"ר מגלינא, ואמו הייתה מיוחסת לאורי, השׂרף מסטרליסק. האם אפשר לא לחוש נרגש מהסיפורים החסידיים על אש השָׂרף הנבואי?
בהיותו בן 22, חווה אורי צבי פוגרום קשה ביהודים ב-1918. פוגרום כזיכרון טראומטי שמעצב את תפיסתךָ הוא גם נחלתנו: שבע שנים לפני לידתנו בבגדד בשבועות תש"א- 1941 התרחש ה'פרהוד', ובתוך הנרצחים היו שני האחים הבכורים של אימנו סעידה. המשפחה חיתנה אותה בצעירותה, להכניס שׂמחה במשפחה, והיא חשה כמו נקראה ללדת את אחֶיה המתים. כשנולדנו כתאומים ב-1948 סמוך להקמת המדינה, אמרו החכמים בבגדד לסבא: "קיבלתָ שניים תמורת שניים". אנחנו היינו הפיצוי, היינו צידוק הדין.
התוודענו לסיפור זה רק בהיותנו בני 29, מתוך ספר שפורסם אז על ה'פרהוד', והתוודעות זו שינתה את שירתנו. אנו מחוברים מאז לגורל היהודי, וחשים קירבה לאצ"ג במחויבותו לרצף היהודי לאורך דורות, להיסטוריה היהודית.
אורי צבי היה מודע למעמדו של ביאליק כמשורר לאומי ורחש לו כבוד על כך. עם זאת במניפסט שלו "כלפי תשעים ותשעה", הוא התפלמס וחש שההגה ננטש, שביאליק עזב
לרגעים את עֶמדת המוכיח בשער ורתם את זמנו לפעילות ציבורית, להקמת 'עונג שבת' בתל אביב. הוא כתב על כך גם בשירו "כֶּלב בית".
"ומשנתרבו הגייסות - - -נסתם הצוהר, בזמן ובמקום, אשר בו הציץ הארי בגחלֵי עיניים בוערות אל המרחב העברי. הי, ביאליק, אייכָּה?".
צריך לזכור, עם זאת, שהפולמוס היה בלהט הדבקות באומה, בתחייתה המחודשת, וביאליק העריץ את אורי צבי על שירתו.
הקריאה "אייכָּה " כמו מופנית לא פעם גם אלינו. אנו חשים זאת. בכתיבתנו - אנו מרגישים לא פעם מחויבות להיות לפֶה לכל הדורות הקודמים של העם היהודי, לתת ביטוי לגורל היהודי.
זו נקודת החיבור בינינו לבין אורי צבי, כך הוא כתב:
נִכְנַסְתִּי לָאָרֶץ כְּמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן
לְהוֹסִיף עוֹד אֵשׁ עַל הָאֵשׁ הָאוֹכֶלֶת
לְהוֹסִיף עוֹד גוּּף לְסַכִּינוֹ החַד שֶׁל הַגּוֹרַל הָעִבְרִי.
וּבְשָׁעָה אַפְלוּלָה אֲנִי מַרְגִּישׁ עַצְמִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כְּמוֹ בְּתוֹךְ עֹמֶק הַחִתּוּךְ שֶׁל פֶּצַע -
וּמַר לִי מְאד, אַךְ לָצֵאת אֵינִי רוֹצֶה מֵאוֹתוֹ הַחִתּוּךְ!
(אורי צבי גרינברג, כָּל יחיד כָּמוני).
בימינו אלה- שעת המבחן הקשה הייתה: 7 באוקטובר 2023. שני המחותנים של הרצל חקק נרצחו בקיבוץ בארי. יומיים לפני כן היו בסוכת המשפחה בירושלים עם בתם, הנשואה לבנוֹ. הרצח שלהם טלטל אותנו במשפחה. כתבנו פואמות על טבח שׂמחת תורה מתוך תחושה קשה, שכוח המגן העברי לא עמד בפֶּרץ. הגורל היהודי נגע בגורל הישראלי, דמים בדמים נָגָעו.
ונסיים בפרס על שם אצ"ג שנגע באותו קו חיתוך. זו רוח ספרינו "סולם הכלים השבורים" (בלפור חקק), "השיר שלא שרו מעולם" (הרצל חקק), ובצידם הספר המשותף "ניצוצות מגיא צלמוות" – שירינו מגיא ההריגה. כולם פורסמו ב-2023, ועל כלל יצירתנו זכינו בפרס אורי צבי למפעל חיים. אשרינו שזכינו. אשרי המשוררים
שזכו יחד עימנו בכבוד ובהכרה בכבודה של שירה.
יבורכו כל חברינו שזכו עמנו בפרסים על שם אורי צבי.
נאום בטקס 'מפעל חיים בשירה העברית' לשנת תשפ"ה- להרצל ובלפור חקק- 26.3.2025 'בית אורי צבי (אצ"ג).
