סיפור:

זכות אבות/תלמוד בבלי, מסכת שבת

אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בֶּן נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן:

מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַתָּה אָבִינוּ, כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ, אַתָּה ה' אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ" (ישעיהו סג, טז)?

לֶעָתִיד לָבוֹא אוֹמֵר לו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.

אָמַר: אֹמַר לוֹ לְיַעֲקֹב, שֶׁהָיָה לוֹ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, אֶפְשָׁר שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם.

אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִמָּחוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ.

אָמַר: לֹא בִּזְקֵנִים טַעַם וְלֹא בִּנְעָרִים עֵצָה.

אָמַר לוֹ לְיִצְחָק: בָּנֶיךָ חָטְאוּ לִי.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "בָּנַי", וְלֹא בָּנֶיךָ?

בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּימוּ לְפָנֶיךָ "נַעֲשֶׂה" לְ"נִשְׁמַע" קָרָאתָ לָהֶם "בְּנִי בְכֹרִי" (שמות ד, כב)

עַכְשָׁו "בָּנַי" וְלֹא בָּנֶיךָ?

וְעוֹד, כַּמָּה חָטְאוּ?

כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם? שִׁבְעִים שָׁנָה.

צֵא עֶשְׂרִים, שֶׁאֵין אַתָּה עוֹנֵשׁ עֲלֵיהֶן – נִשְׁתַּיְּרוּ חֲמִשִּׁים.

צֵא עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שֶׁל לֵילוֹת – נִשְׁתַּיְּרוּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ.

צֵא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה שֶׁל תְּפִלָּה וַאֲכִילָה וְשֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא

נִשְׁתַּיְּרוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וּמֶחֱצָה

אִם אַתָּה סוֹבֵל אֶת כֻּלָּן – מוּטָב, וְאִם לָאו – מֶחֱצָה עָלַי וּמֶחֱצָה עָלֶיךָ

וְאִם תֹּאמַר: כֻּלָּן עָלַי – הֲרֵי הִקְרַבְתִּי אֶת עַצְמִי לְפָנֶיךָ.

פָּתְחוּ וְאָמְרוּ: "כִּי אַתָּה אָבִינוּ" (ישעיהו סג, טז).

אָמַר לָהֶם יִצְחָק: עַד שֶׁאַתֶּם מְקַלְּסִים לִי, קַלְּסוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וּמַרְאֶה לָהֶם יִצְחָק את הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֵינֵיהֶם.

מִיָּד נוֹשְׂאִים עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְאוֹמְרִים: "אַתָּה ה' אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ" (שם).