הגיבורים החדשים של החברה....

מה בין דוסטוייבסקי לדוח OECD לאמירה המדוברת של רזי ברקאי ולסרטון "המכירות" של ישראל?
ד"ר ברכה קליין-תאיר

מדוע אנחנו פוחדים לחיות עבור עצמנו (רובינו חיים כדי להיענות לציפיות אחרים)? מדוע אנחנו מונעים מעצמנו את הבחירה לחירות (רובינו ישויות מופעלות)? מדוע קשה לנו להיות מאושרים (רובינו חווים רסיסי אהבה ואושר התלויים בדבר(?

התשובות לשאלות מהותיות אלה נמצאות בסוג הבחירות שאנחנו עושים. מרבית הבחירות שלנו במודע או שלא במודע הינן בחירות יחסיות. משמעות הדבר שהבחירות לא משנות את מהותנו או את חיינו, אלא אולי הן משפרות במקצת את קיומנו. בחירות אלה תואמות את המציאות הארצית בה אנחנו מתקיימים מזה שנים. זו מציאות של לקבל לעצמי, מציאות של חיזיון בגלל רובדים של מעטפות נעולות שמצפינות את האמת, מציאות של חומר תרתי משמע; גם המרכיב הפחמני הדומיננטי של גופנו/האדמה שלנו וגם השעבוד לכסף, מציאות שמורכבת משני ארכיטיפים דומיננטיים; השבט (טוב למות בעד ארצנו) והאינדיבידואל (תועלת אישית, אגואיזם). מאפיינים אלה הביאו אותנו בסופו של דבר לנפרדות, אנוכיות, שיפוטיות, רצון פרטני, התייחסות אל האחר כאל חפץ, מוות (כליה)
כתוצאה: הפכנו לחברה חסרה עמוד שדרה ערכי....נצלנית....בעלת פערים בלתי מתקבלים כמעט בכל תחום: שכר, חברה, חינוך, תעסוקה, הזדמנויות ועוד (גם דו"ח OECD  טוען כי למרות הקידמה הטכנולוגית בישראל, % המובטלים הנמוך יחסית וצמיחת המשק בטווח הקצר, אנחנו מובילים את המדינות ששייכות לארגון במדדי העוני ובפרמטרי התפתחות לטווח ארוך כמו: אי-שוויון בהכנסות, אי שוויון הזדמנויות, פערים קיצוניים סוציואקונומיים, פערים בחינוך, בריאות, רווחה. או לבעיות מבניות כמו חברת החשמל, הנמלים, הבריאות ועוד).  יצרנו חברה של עשירים מעטים ועניים רבים. כמעט בכל חלקת אלוהים קטנה: חברות עסקיות, ההתנהלות הציבורית – פרטית של ראש הממשלה, מערכות שלטוניות, מוניציפאליות, מערכת התרבות והחינוך, הורות, משפחתיות, שולטת התועלת האישית, הראוותנות, האינטרסנטיות האגואיסטית, חוסר ההתחשבות בטובת המכלול (הציבור). חברה שכזאת מייצרת גיבורים כמו; הרב...הזמר...הפוליטיקאי...הפושע...הטייקון...השחקן ועוד, שהופכים את מעריציהם לעדר משועבד וכנוע. 

התגובות של הנרעשים לאמירתו של רזי ברקאי היא רדודה: "אני לא רואה הבדל בין הקהל של אייל גולן לקהל המאמינים של הרב עובדיה יוסף... זה קהל שומר מסורת, מזרחי, שמסתכל על אייל גולן כעל אליל שמותר לו הכול. זה בדיוק כמו מאות האלפים שליוו את הרב עובדיה יוסף, שסלחו לו על כל משגה שלו". כאשר השיח הרדוד שולט בכל תחומי החיים שלנו, מיד עולים להתקפה: גזענות...עדתיות....גוועלט!!! די כבר לתגובות האלה. בואו לרגע ננסה להתחבר לשורשי הדברים ונבין את דברי רזי ברקאי באמצעות ציטוט מדוסטוייבסקי שמעמת בין בחירה יחסית לבין בחירה מוחלטת.

בספרו "האחים קרמזוב",  בפרק שנקרא "האינקוויזיטור הגדול", מתאר דוסטוייבסקי: "רצית באהבת אדם, רצית שילך אחריך מתוך בחירתו החופשית, מתוך אהבה... כאשר רק דמותך מאירה את דרכו אל האמת, למה שלא ידחה גם אותה מתוך בחירה?...הרי לא רצית לזכות באמונתם של בני האדם על ידי עשיית נסים ונפלאות. רצית באמונה חופשית, באמונה מתוך אהבה...מה אשמתה של הנפש שנבראה חלשה ואין היא יכולה לשאת מתנות מפלצתיות כמו חירות מוחלטת?...בני אדם ישמחו תמיד שמישהו יוליך אותם, שמישהו יראה להם את הדרך...האם אנחנו בני חורין או סוג של חפץ?"

אכן, גיבורים רבים; אומנים, רבנים, מורים, שחקנים ועוד, מוליכים אותנו ומעוורים את עינינו ושכלנו.....ההערה היחידה שיש לי לרזי היא שזה לא רק אצל הספרדים, אלא גם אצל האשכנזים והגיע הזמן להפסיק עם החלוקה העדתית הזאת. כולנו בני אדם שעברנו ועוברים מבעד לנתיב האבולוציוני הארצי-דתי הזה בחיים אלה או בחיים קודמים. וכעת לכולנו ישנה הזדמנות להתעלות מעל זה.

החל משנת 2000 נפתחו הדלתות למציאות אוניברסאלית – הקומה ה-100 שהיא מציאות ניאומודרניסטית - post science. זו מציאות של מכלול אליה זורמים כל 'הנחלים', כל הרצונות. היא מקור שורשי הדברים: אמת מוחלטת, חוקים, כוחות וסדר נצחיים, קבועים ומדרגה אוניברסאלית גבוהה יותר (חוקים non-violable). היא מכילה את מלוא הפוטנציאל, חכמה וידע עשירים, פתרונות הוליסטיים ומהותיים, אושר ואחדות. זו בעצם מציאות של:

Less Time/Less Efforts/Less Material– More Energy = More Power = More Influence!

מציאות זו מאפשרת להשיג מטרות שעד כה לא היינו מסוגלים להגיע אליהן, או להשיג מטרות שעד כה לא ראינו.

כדי להגיע אליה לכן, אנחנו נדרשים לבחירות מוחלטות. משמעות הדבר שעל הבחירות לשנות את ההגדרה של עצמנו, לשנות את מציאות קיומנו, לאפשר לנו לטפס ולממש פוטנציאל גדול יותר.

ההתנגשות בין המציאות הישנה למציאות החדשה, בין בחירה יחסית לבחירה מוחלטת, בין תודעה ארצית לבין תודעה אוניברסאלית, בין תוכנית הנשמה שלנו/של הארץ/של הפלנטה לבין מימושה הלכה למעשה, בין השורשים (מקור הדברים, האמת המוחלטת)  לענפים (הסימפטומים, נראות בלבד), בין סרגל זמן ארצי (מהירות האור) לבין סרגל זמן קוסמי (מהירות מיקרון, האצת זמנים), בין וודאות מוגבלת (היחסים בין סיבה – תוצאה מוסתרים) לבין וודאות גדולה (סיבה – תוצאה בכאן ועכשיו), גורמת למשברים בכל תחומי החיים שלנו שרק ילכו ויגברו. גורמת לסדר הישן לא לעבוד יותר, למחשבות הישנות והליניאריות ולפתרונות קצרי טווח לא להועיל יותר, לכל מבני הבטון להיסדק, לכל ההתניות וההרגלים להתרסק, לכל הקונספטים הארגוניים - מנהיגותיים להתמוסס, למרחבים הפיסיים והטבעיים המוכרים להיגמר, למקורות התודעה, היצירה והחדשנות הארציים להתייבש, לערכי המוסר והאמונה הארציים להתאייד. המשברים מפוצצים בקול גדול מורסות מוסריות למראית עין, דווקא אצל אותם גיבורים שסגדנו להם עד לא מזמן כדי לזעזע את הסדר הישן. בעיני הקוסמוס הם נבחרו למאיצי אבולוציה (רק אם אנחנו מבינים זאת). מי שלא מתעורר מהצורך שלו לחפש מודל לחיקוי, יבלע על ידי 'חורים שחורים' שהולכים ומתעצמים בקיום שלנו.  

ככל שהמציאות החדשה תכה שורש עמוק יותר בקיום שלנו, כך נהיה עדים להתפתחותם של גיבורים חדשים שהם בעצם אנטי – גיבורים. גיבורים מוצפנים שפועלים בדומיה ולעומק לטובת המכלול, חיים בצניעות, ענווים, קשובים, אוהבים, מכבדים. אלה יכולים להיות כל אחד ואחת מאתנו. גיבורים אלה הופכים להיות נקודת מוקד של השפעה עוצמתית בלי לעשות גלים ולקבל מחיאות כפיים, בעלי  תודעה (שמש) שמאירה את האמת בדומה למגדלור, שדה אלקטרומגנטי שעוצמתו ממגנטת את התוצאות להן מייחלים, משרתי אנושות בצניעות, יושרה, בתושייה ובדבקות. הם משמשים דוגמא אישית, אבל לא מודל לחיקוי או להערצה. חישבו רגע על המנהלים שלכם, על ההורים שלכם, על המחנכים שלכם, על נציגי הציבור שלכם, מי מהם כזה?

ואם בגיבורים חדשים אנחנו עוסקים, מזמינה אתכם לצפות בסרטון "המכירות" של ישראל שרץ ברשת.http://www.youtube.com/watch?v=wF_IPieE5qM. ועל מה הוא פורט? כאשר משווים  אותנו למקומות אחרים בעולם, אנחנו לא כל כך גרועים. אז למה תמיד נטפלים רק אלינו היהודים - ישראלים? כי אנחנו ממש לא מבינים אירועים שהם מעבר לאף שלנו....כי אנחנו כבר אלפי שנים מתבוססים בביצה של בחירות יחסיות....ארציות. עם פתיחת שערי שמים למציאות האוניברסאלית, חובת המשימה הקוסמית החדשה/ישנה של ישראל היא לעשות בחירה מוחלטת שהיא לחזור ולשמש דוגמא אישית לכל העולם (אור לגויים כחובת משימה ולא כיוהרה) כמדינה מכבדת, מוסרית, ערכית, אנושית, שרוצה בשלום וחותרת להשיגו.  כן, זהו תפקידנו - להשפיע על התעוררות התודעות לעבר המציאות האוניברסאלית שהיא מציאות מוסרית וערכית יותר. אבל לא להטיף...לא לחקות...לא להעריץ. 


כדי שכולנו נהפוך לנקודת מוקד של השפעה, אנחנו חייבים לצאת מארגז החול הארצי ולהתחיל לטפס לעבר הקומה ה-100 – המציאות האוניברסאלית. כי ככל שמטפסים גבוה יותר, כך אנחנו צוברים עוצמה לעוצמה והופכים לנקודת מוקד של השפעה עוצמתית יותר. כך הקיום הופך לפשוט יותר, לבהיר יותר, לערכי יותר (משתווים בצורה לעולמות של מעלה),  מתחברים אל שורשי כל הדברים, אל האמת, אל הנצחיות.  כדי שזה יקרה:

1. אנחנו חייבים לאחוז ב-4 ערכים אוניברסאליים כבסיס מזין:

• החיים הם הלקוח היחיד.
• צמיחה והתחדשות הם העסק היחידי.
• האהבה היא העתיד היחידי.
• קהילתיות היא הרווח היחידי.

2. חייבים להשיג 4 מאפייני צמיחה:

• עמידות גבוהה יותר - חוסן פיזי - רגשי - מנטלי – רוחני.
• גמישות גבוהה יותר.
• בריאות גבוהה יותר.
• עוצמת השפעה גבוהה יותר ויכולת מגנוט.