רשימה:
על הספר לא היו שם בוגדים/ עמיקם יסעור

זה עתה, ב 2025, ,הופיע בהוצאת "ארגמן מיטב" של ראובן שבת ספרו של יוסף רגב ," לא היו שם בוגדים". ערך את הספר המשורר, יואב איתמר. עיקר עניינו של הספר הוא המלחמה האחרונה הנקראת מלחמת חרבות ברזל. 5 פרקים לספר : 1. מה 'קרה בשמחת תורה ואיך זה היה יכול להיות ? 2. איך החמאס עלה למעלה ? 3. שקר הבחירות המוקדמות 4. כמה מהפרשיות שהיו בכותרות במהלך ההיסטוריה הישראלית 5. ועוד סיפור מעניין אחד.
המחבר הוא חוקר היסטוריה אוטודידקט, מחלוצי תחום המחשבים. הוא זה שהביא את הדואר האלקטרוני לישראל. בשנת 1980. הוא חוקר בתחומים שונים הרצאותיו מתפרסמות גם ביוטיוב.
הספר מגלה מבט ביקורתי על תופעות שונות. על מדיניות הביטחון הישראלית על אישים שונים שעמדו בצומתי ההחלטות נקודת הראות היא ,לדעתי ,ימנית מתונה, המבקשת להיות ניצית ופרגמטית.
ניכר הידע של המחבר. ניכרת גם יכולת הניתוח המעניינת גם כאשר אינך מסכים עם המסקנות. . הספר מרתק מאוד לקריאה ובהיר בניסוחו. קראתי אותו ברצף ובהנאה גדולה. עיקר ביקורתו על כישלונות במלחמה האחרונה מוסבת אל הצבא ואל הפיקוד והצבאי. לטעמי, יש כאן פחות מדי ביקורת על ראש הממשלה ועל הדרג המדיני. תוך כדי הביקורת מציע המחבר מה לדעתו היה צריך לעשות. הוא רואה בכישלון הצבאי הזה כישלון של טמטום קולוסאלי בצבא. הניתוח מעמיק ורב סעיפים אך במבט כללי הוא חלקי מדי, לטעמי. ברור ששיפוטי מושפע מהשקפת עולמי שהיא אחרת.
הפרק על פרשיות שהיו בכותרות מתייחס לכמה נושאים : :תרומת הנוצרים להקמת המדינה. רצח ארלוזורוב, האופציה להפציץ את אושוויץ, האם הברטים היו מוכנים להסתלק מפלשתינה? היעדר החוקה בארץ, ההתנתקות.
בתחילת הספר לאחר כמה עמודים, יש ניתוח מענין של מלחמת יום הכיפורים. ההיבריס, הצעות סאדאת, עמדת גולדה, אלי זעירא ותחושת האסון, חיל האוויר, האמצעים המיוחדים, הארמיה השלישית, ועדת אגרנט. רצח הסוכן הכפול. מעניין לקריאה גם למי שקרא הרבה על אותה מלחמה.
בפרק על המלחמה האחרונה, מונה המחבר תריסר סיבות מדוע ש\ונאים את ישראל. פרק מאלף מאוד.. הוא גם דן בשאלה האם היו בוגדים באותה תקופה? מתאר את מירי מסיקה במלחמה. קרב יד מרדכי. הוא עוסק בשאלת השב"כ, אחריות 8200. ציר פילדלפי, הכטב"מים, בית הדין האג. ביקורים אצל מחבלים ערביי ישראל, החטופים, עסקת שליט, גירוש אנשי החמאס. תפקודו של אהוד ברק.
בפרק של שקר הבחירות המוקדמות הוא כותב על תנועת ישראל הצעירה בה היה פעיל. על ד"ש. על תנועתו של משה פייגלין,על שאול מופז ועל פריימריז במפלגות הגדולות
בפרק על הנוצרים ותרומתם למדינת ישראל הוא מספר על כומר ולורד אנגלים מזכיר עוד שלושה נוצרים מוכרים מתאר את הרקע האנטישמי להצהרת בלפור.
בנושא רצח ארלוזורוב הוא מנסה לזכות את רוצחיו מן האשמה. לגבי מידת רצונם של הבריטים לעזוב את ישראל הוא מזכיר את חשיבות חיפה לגבי האימפריה בריטית. בהמשך הוא כותב על החרדים. אי רצונם להתגייס והפיכתם למפלגה דונמינטית. המשך הוא מתייחס גם לאבו מאזן ולסיכויי הקמת מדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל ולהשפעתה של ההתנתקות. על ישראל לאחר מכן הוא מסביר הוא מסביר כיצד הצילה ישראל את משטר בשאר אסד ב- 2012.
הפרק האחרון הוא פרק מאלף על יש בו מידע על ראשית תעשיית ההייטק בישראל ותרומתו של המחבר עצמו ומקוריותו ויוזמתו . ספר מעניין לקריאה.