מאמר:
על הספר שמלה בתפירת עילית – אסופת סיפורים / אריק בלום
אתם תלויים זה בזה, כי אחרת תהיו תלויים זה לצד זה. תגלו אהדה ותעזרו איש לרעהו "אתם, צעירי הקיבוץ, צריכים להיות אנשים מוסריים, אנשי אמת, חריצות וכבוד" (עמוד 72).
"שמלה בתפירת עילית" הוא אוסף של סיפורים קצרים ומרגשים המתארים התמודדות עם טראומות ופגיעות נפשיות קשות. המחברת רוקמת עלילות המביאות לידי ביטוי את דמותה של החברה הישראלית, על פסיפס התרבויות, אורחות החיים ותפיסות העולם השונות המתקיימות בתוכה. "המחשבה על חגיגה מכל סוג שהוא שבה והציפה את טראומת יום ההולדת" (עמוד 100).
חמלה, אנושיות, אהבת אדם ואהבת הארץ – הם יסודות הנמשכים כחוט השני לאורך הסיפורים, והם מקשרים בין הגיבורים והעלילות, ללא הבדל מגזרי, עדתי או דתי. הספר מציג את פניה הרבות של החברה הישראלית כחברת מהגרים, חברה המהווה כור היתוך אנושי תוסס ומתפתח, ואת מרקם החיים המורכב והיפה שנבנה בה מאז הקמתה.
"קפטיקאס דה פרסה (קציצות פרסה)" הוא סיפור המתרחש בשנת 1964 ומתאר סבתא ממוצא תורכי, שמבשלת לנכדה קציצות, ותוך כדי הבישול מספרת לו על קורות חייה, על מלחמה קשה וסבל בתקופת המלחמה בין תורכיה ליוון בתחילת המאה העשרים, חיים בפלשתינה, יתמות בגיל צעיר ואימא שנותרה "עגונה". חלק מהזיכרונות עצובים מאוד, והסיפור מסתיים בפואנטה עצובה. בסיפור יש אזכור לפעילות הפמיניסטית הנמרצת בשנות ה-60, על התנועה לשחרור האישה והמאבק לשוויון מגדרי במשפחה, ולשינוי נורמות חברתיות. "אין סוף טוב לסיפור הזה שלי" (עמוד 22).
"מי אתה בשבילה?" הוא סיפור הנפתח בתיאור אישה זקנה המגיעה לחדר מיון בבית חולים בקיץ 1995. בהמשך נחשפת מערכת יחסים מיוחדת ואוהבת שנרקמה בין אבישי סוויסה, שזכה לכינוי "פושטק" והוגדר ככישלון, ובין הזוג שוורץ, בעלי חנות לאופניים. הזוג שוורץ חשפו בפני אבישי סוד נורא מהעבר, כאשר היו בשואה בפולין. "כשהגענו לארץ אחרי המלחמה, היינו מדוכאים ואבלים" (עמוד 36). הסיפור מסתיים בפואנטה מפתיעה.
"המטבע" הוא סיפור המתרחש בשנת 2013, ונפתח בתיאור מותה של אימו של רוני בגיל שמונים ושנתיים, לאחר שחלתה בסרטן ריאות, והפכה לסיעודית עם מטפלת זרה מהודו. רוני נזכר בימי ילדותו במשפחה עם אבא שהפך לאלים בעקבות פציעה וטראומה שחווה במלחמת ששת הימים. "האיש שהגיע הביתה אמור היה להיות אבא שלנו, אבל הוא לא היה... הגיע הביתה אבא אחר, מישהו שלא הכרנו" (עמוד 47).
רוני הפך בבגרותו למטפל פסיכולוגי לחיילים פגועי נפש, והוא מתאר את האתגרים שניצבים לפני הפסיכולוגים בטיפול בפוסט טראומה של חיילים. "אני יכול לומר לכם שהתהליכים האלה לוקחים זמן, הרבה זמן... מדובר בתהליכים מורכבים שעורכים זמן. לפעמים שנים" (עמוד 58).
"חשבון ישן" מתאר את קורותיה של רינה, אישה שחוותה יתמות מאם בגיל חמש עשרה, ונשלחה לקיבוץ בצפון כילדת חוץ, וסבלה שם מזרות, ניכור וגם הטרדה מינית קשה. היא חוזרת לקיבוץ כעבור שלושים שנה, כדי לסגור חשבון עם מי שהותיר בתוכה צלקות קשות, לאחר שנים של רגשי אשם, דיכאון וטיפול נפשי ממושך. האם היא תצליח לנקום באדם שעשה לה עוול נוראי?
"שמלה בתפירת עילית" הוא סיפור המתרחש בשנת 1962 בחגיגת יום הולדת של רבקה בת העשר, בת יחידה להוריה. היא נולדה בשכונת מצוקה בחיפה להורים, עולים מעוטי יכולת, שבחרו להסתיר ממנה את החוויות הקשות שעברו בשואה. שניהם היו באושוויץ, ושרדו את צעדת המוות, ואיבדו את כל משפחתם. בעזרת פיצויים שקיבלו מגרמניה ההורים קנו דירה על הכרמל, וזרותם בלטה על רקע החברה והתרבות הארץ ישראלית, וגם רבקה חוותה נידוי מצד ילדים "צברים" וחלמה להשתלב. לכבוד אירוע יום ההולדת, אימה תפרה לה שמלה חדשה, אבל האירוע הפך לטירוף שהותיר ברבקה פגיעה נפשית קשה וממושכת, כאשר המוסיקה חוללה מהפך בחייה.
"הכוכב הטוב" הוא סיפור המתאר נסיעה של שרון, סטודנט שסיים לימודיו בחיפה באוטובוס ביום לוהט מחום ולחות גבוהה. "ישבתי שם מיוזע כהוגן, בגדיי דבקו לגופי..." (עמוד 105). הבחור שכר דירה עם חבר בתל-אביב, גם הוא סטודנט מהטכניון. בחיפה היתה להם דירה שכורה עם שותף נוסף בשם: מוסא, סטודנט ערבי מכפר עראבה בגליל, ונרקמה בין השלושה חברות עמוקה, למרות חילוקי דעות פוליטיים. הסיפור מלמד על יכולת לנהל דו-קיום בשלום בין יהודים וערבים בישראל. שרון מתאר חוויות והיכרויות בתל-אביב, שמהן למד תובנות ותופעות בחיי העיר הגדולה, למד שלא פשוט למצוא עבודה ללא ניסיון, וגם חווה אהבה ממבט ראשון ותחושת החמצה. הסיפור מסתיים במפגש מפתיע, בתחרות לא צפויה ופואנטה מלבבת.
"השכנה מהקומה הראשונה" נפתח בתיאור מסלול חיים של זוג צעיר נורמטיבי בישראל. "עבודה, לימודים, לחץ כספי, תינוקות, בקיצור: מרתון בלתי פוסק של מטלות, עיניים טרוטות ועייפות מתמדת" (עמוד 146). בהמשך מוצגת שכנה שניהלה עם בעלה, זוג גלותי יידישאי, מאבק יום יומי עם ילדי הבניין. עשרות שנים חלפו ואותה שכנה הפכה לזקנה סיעודית צלולה, אלמנה מלווה במטפלת זרה. היא חוותה טראומה קשה בשואה בפולין והצטרפות לפרטיזנים, ונשאה בתוכה זיכרונות כואבים, ביחד עם בן הזוג שהפך לבעלה לאחר המלחמה. בסיפוריה היא התגלתה כגיבורה ולוחמת בתקופת השואה וגם שנים רבות לאחר מכן - גילוי מפתיע על הזוג הגלותי.
"סיפור שמתחיל בתל אביב" הוא סיפור מרגש הנפתח במייל שכותב דורון גבעון אל אביו, אלון, כאשר הוא נמצא בבוסטון הרחוקה, ומבקש מאביו להגיע לטקס סיום לימודיו. האב המופתע נזכר בהפתעות נוספות שבנו הכין לו בעבר, והוא דיווח לגרושתו על נסיעתו לבוסטון, שם כנראה יצטרך לטפל בנכדתו הקטנה. זהו הסיפור האחרון והארוך ביותר בספר, וכולל אוסף של חילופי מיילים, המשקפים את אורח החיים במשפחות בארה"ב, סיפורים מהילדות בתל אביב, החיים על תקן סבא מסור, ומפגש מפתיע של הסבא עם פרח, אהובתו המיתולוגית, שהפכה לפרופסור מן המניין בארה"ב. "הבחורה היחידה בחיי שכנראה אי פעם אהבתי" (עמוד 184). בהמשך מתגלה סוד מן העבר הרחוק, העלאת שדים מן העבר על סיפור אהבה סוער, שהתקבל בהרמת גבה על ידי הסביבה...
הסיפור מעלה סוגיות של מאבק למען שוויון, ואזכור מאבקו של מרטין לותר קינג, על רקע כור ההיתוך וקיבוץ הגלויות בישראל - אפלייה והפרדה על רקע הבדלי מוצא. אלון, גרוש ואב לבן אחד, בחר לחיות בבדידות במגדל מפואר בתל אביב, מכור לעבודתו כעורך דין. לאן תוביל התכתבות בין אלון ופרח, וביקור שלה בישראל? המיילים מגלים סוד כואב מן העבר הרחוק הקשור באותה אהבה נכזבת ופרידה כואבת.
הסיפור מסתיים עם פואנטה ותקווה גדולה.
שפת הכתיבה יפה, מרגשת, שנונה, העלילה זורמת, מרתקת ומסקרנת, וכל סיפור מסתיים בפואנטה מפתיעה ועם טעם של עוד.
המחברת, אורנה מרקוס בן־צבי, היא אשת חינוך בדימוס, בעלת תואר שלישי בתחום היסטוריה ומגדר. זהו ספר הפרוזה הראשון מפרי עטה. שני ספריה הראשונים: "להגביה עוף במסלול החיים – האתגר" ו"מנהיגות מבפנים – לחיות בשמחה ובהגשמה עצמית" עוסקים במנהיגות אישית ובהגשמה עצמית, והם יצאו לאור בישראל ובחו"ל.
אני ממליץ בחום על יצירת המופת הזאת לכל אוהבי ז'אנר הסיפור הקצר והתמודדויות פסיכולוגיות - אני מאוד אהבתי!
"שמלה בתפירת עילית – אסופת סיפורים" מאת ד"ר אורנה מרקוס בן-צבי,
הוצאת ספרים: סטימצקי,
מספר עמודים: 270,
תאריך הפקה: שנת 2024.
