סיפור:

ארי עלה מבבל/ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא

כְּשֶׁעָלָה רַב כָּהֲנָא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

אָמַר לוֹ רַב: אַל תַּקְשֶׁה לְרַ' יוֹחָנָן שֶׁבַע שָׁנִים.

בָּא וּמָצָא אֶת רֵישׁ לָקִישׁ כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְסַיֵּם פֶּרֶק שֶׁל יוֹם לַתַּלְמִידִים.

אָמַר לָהֶם רַב כָּהֲנָא: רֵישׁ לָקִישׁ הֵיכָן?

אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה הוּא לְךָ?

אָמַר לָהֶם: יֵשׁ קֻשְׁיָה זוֹ וקֻשְׁיָה זוֹ, תְּשׁוּבָה זוֹ וּתְשׁוּבָה זוֹ.

בָּאוּ וְאָמְרוּ לְרֵישׁ לָקִישׁ.

הָלַךְ וְאָמַר לְרַ' יוֹחָנָן: אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל, יְעַיֵּן מַר בְּפִרְקוֹ שֶׁל מָחָר.

לְמָחָר הוֹשִׁיבוּ אֶת רַב כָּהֲנָא בְּשׁוּרָה רִאשׁוֹנָה לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן הֲלָכָה אַחַת, וְלֹא הִקְשָׁה לוֹ רַב כָּהֲנָא,

הֲלָכָה שְׁנִיָּה – וְלֹא הִקְשָׁה.

הוֹרִידוּהוּ לַאֲחוֹרֵי שֶׁבַע שׁוּרוֹת, עַד שֶׁהוֹשִׁיבוּהוּ בְּשׁוּרָה אַחֲרוֹנָה.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ, נַעֲשָׂה שׁוּעָל.

אָמַר רַב כָּהֲנָא: יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע שׁוּרוֹת הַלָּלוּ בִּמְקוֹם שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁאָמַר לִי רַב.

עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: יַחֲזֹר מַר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק.

אָמַר לוֹ רַ' יוֹחָנָן הֲלָכָה אַחַת – וְהִקְשָׁה רַב כָּהֲנָא,

שְׁנִיָּה – וְהִקְשָׁה, עַד שֶׁהֶחֱזִירוּהוּ לְשׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה.

הָיָה רַ' יוֹחָנָן יוֹשֵׁב עַל שִׁבְעָה כָּרִים,

שָׁמַט מִתַּחְתָּיו עַל כָּל קֻשְׁיָה וְקֻשְׁיָה כַּר אֶחָד,

עַד שֶׁנִּשְׁמְטוּ כָּל הַכָּרִים מִתַּחְתָּיו וְיָשַׁב עַל הַקַּרְקַע.

רַ' יוֹחָנָן זָקֵן הָיָה וּגְבִינָיו גְּדוֹלוֹת;

אָמַר לְתַלְמִידָיו: הַגְבִּיהוּ לִי עֵינַי וְאֶרְאֶנּוּ.

הִגְבִּיהוּ לוֹ גְּבִינָיו בְּמִכְחוֹל שֶׁל כֶּסֶף.

רָאָה רַ' יוֹחָנָן שֶׁשְּׂפָתָיו שֶׁל רַב כָּהֲנָא פְּרוּטוֹת, סָבַר שֶׁהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ;

חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ – וּמֵת רַב כָּהֲנָא.

לְמָחָר אָמַר רַ' יוֹחָנָן לַחֲכָמִים: רְאִיתֶם בַּבְלִי זֶה מֶה עָשָׂה?

אָמְרוּ לוֹ: כָּךְ דַּרְכּוֹ.

נִכְנַס רַ' יוֹחָנָן לִמְעָרָתוֹ שֶׁל רַב כָּהֲנָא.

רָאָה עֶכֶן כָּרוּךְ עַל פִּיהָ.

אָמַר רַ' יוֹחָנָן: עֶכֶן, עֶכֶן, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד – וְלֹא פָּתַח;

יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר – וְלֹא פָּתַח:

יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב – וּפָתַח לוֹ.

בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְהֶחֱיָהוּ.

אָמַר לוֹ  רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי יָדַעְתִּי שֶׁכָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל מַר לֹא חָלְשָׁה דַּעְתִּי;

עַכְשָׁו יֵלֵךְ מַר עִמָּנוּ.

אָמַר לוֹ רַב כָּהֲנָא: אִם אֶפְשָׁר לְךָ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא אָמוּת עוֹד – אֵלֵךְ,

וְאִם לֹא – לֹא אֵלֵךְ, שֶׁהַשָּׁעָה הוֹאִיל וְעָבְרָה – עָבְרָה.

נִעֲרוֹ וְהֶעֱמִידוֹ.

שְׁאֵלָהוּ רַ' יוֹחָנָן כָּל סְפֵקוֹתָיו – וּפְשָׁטָם.

וְזֶה שֶׁאָמַר רַ' יוֹחָנָן: "שֶׁלָּכֶם אֲנִי אוֹמֵר? – שֶׁלָּהֶם הוּא!".