על שיטת ג'וזף פילאטיס

צביה ויצמן כספי

צילומים: צביה ויצמן כספי 

פילאטיס הוא הטרנד העכשוי. על אף שפותח אי שם לפני מאה שנה. על ידי יוזף פילאטיס. את הרעיון לשיטה אימץ בתפקידו כמאמן כושר בגרמניה. על פי שיטתו הפעילות כורכת גוףנפש נשימה, תנועתיות,ישור, מירכוז, יצוב מתיחה ושליטה בשרירים.

לא בהכרח לפי הסדר

איכשהו תמיד זה מתחיל בילדות, אביו של ז׳וזף היה ספורטאי ואימו נטורפטית. ג׳וזף החל להתאמן באגרוף כדי לשמור על עצמו אחרי שסבל אלימות כלפיו. הוא אהב טבע ושוטט בשדות וריקוד הרוח בעלים השפיעה על רפרטואר התרגילים. כך שבצד אגרוף אגרסיבי שילב ריחוף של אגם ברבורים. גם השמות שהעניק לתנועותּיו לקוחות מעולם החי בטבע: 

Swam, Crab, Seal, Elephant, frug, Snake

לטענתו, כדי לחזק את הגוף יש להפעיל את המחשבה. ויותר מכך לאחוז בה ולא לתת לה לנדוד אל מעבר לטרדות היומיום. להצמיד אותה לשריר, לנשימה, להיות ברגע בדיאלוג מסונכרן עם הגוף. כך השליטה מלאה מנטלית ופיזית ויחד רמת הביצוע תהיה גבוהה ואפקטיבית על הנפש ועל השריר. יד רוחצת יד גוף ונפש. השליטה העצמית יש בה רוח. התוצאה, תקשיבו לנשימות שלכם, היו טובים לעצמכם, סבלניים לסביבה, ועל הדרך תשמרו על הגוף.

בשנים האחרונות מיטות הסדום במכוני הפילאטיס הבוטיקיים, עם ספת המנטה וריח אורנים הפכו להכי מבוקשות. בני דורי זוכרים  את האגדודודו בקלאב מד ואת החותלות הצבעוניות בשיעורי האירובי הנמרצים. אחר כך בא המעבר לאיזון בפלדנקרייז ויוגה. ואז הצטרף הפילאטיס. ראשית במכון אחד בלבד לטובת להקת ״בת דור״ שיועד בכלל לגמישות הרקדנים של הלהקה (דליה מנטבר הייתה החלוצה גם היום, ממשיכה לאמן בסטודיו הפרטי שלה. היא ההוכחה שזה עובד גם אחרי שנים היא עדיין נאה ומתהלכת בגמישות של חתול נמרץ).

יש תמורה. אחרי אימון הזיעה נמהלת בתחושת הניצחון ועכשו אפשר לפתוח מבערים לזלילה. לפצות על האובדן הקלורי, פיצה או שייק כל אחד והעדפותיו. רוב המתאמנים הן נשים צעירות חטובות ואופנתיות, מעט גברים ועוד מעט שבמעט נשים בגילי.

מה הקשר בין פילאטיס לנפש? ניסיתי להסביר לחברתי באוטומט לפני הAI או גוגל…אולי הצורך להחזיק מעמד במתיחה בכאב להכיר ביכולת של הגוף להדוף את המגבלות, להקשיב לנשימה, להכיל את הכאב, להאריך את השריר. זוכרת את הרגע שאני כמעט קורסת בשיא המאמץ ומאי חכים המדריכה, ממשיכה באסרטיביות ומצווה ״להחזיק״ ועוד סט של Hale Out Hale.  לסובב עוד ריצ׳ ריצ׳ ריצ׳ ואז באה אנחת הרווחה.

כושר היום זה מסט. בייסיק. לא לוקסוס.(כולן משתמשות במילים לועזיות) לא רק למנויים בחדרי כושר יוקרתיים. בקופות החולים אף ממליצים ומוזילים עלויות ומה שהיה יקר הפך למחיר ידידותי. המתודה, גם לחזק את שרירי הליבה וגם להאריך נשימה.. לא להתלונן ולצרוך פחות רופאים של קופות החולים ״תהיו בריאים ותמשיכו לשלם דמי חבר״. וזה הזמן להגדיל לפרימיום, לגולד לשלי ומה לא.

לא יותר מ8 מיטות מהונדסות למשעי. צריך מרווח לתנועות הרחבות. כל מכשיר מעין מיני חדר כושר וסטודיו יחד. בר, רצועת בטחון (לא זו שעל גבול הלבנון…) לאחיזת כפות הרגליים, סד לראש, כרית, שיפודים, רצועות השחלה למתיחה ומשיכה, מוט, מזרן הגבהה. ועוד יש לקסיקון עשיר של ביטויים להנכיח מחשבה ולדייק את הפעולה: עמידת שש, פיתול למצב פרוג (במובן צפרדע) להזקיף אחוריים, ללפף להאריך. אם ביוגה מנח הכלבלב מתפנק ומציג במתיחה את הקולר החדש בצווארו, בפילאטיס זה ״להשוויץ בישבן השרירי״ .וליצור בגב קערת כדורים.

גם מאי חכים וגם לירון יגן  מאמנות הפילאטיס שהשתתפתי באימונים שהדריכו, כהכנה למרתון הקרוב, הן צעירות שריריות מנחות בנועם. מכירות את כל המתאמנים בשמותיהם. מעודדות, מעורות ברזי השפה הציורית לתאר את המנח. הן רואות כל תנועה במראות ההקפיות. מתקנות כל סטיה תנועתית. יש להן עיניים בגב.

גם האימון היום כלל: שליטה, דיוק, נשימה, תנועתיות, קצב וזרימה מרכוז. כל אימון דומה ושונה. Control, Precision, Breath, Movement, Thythm and Flow, Powerhouse.

ולזה מצטרף הסגנון האישי: לשמור על הסנטר, לאחוז בקצות האצבעות להאריך את השריר, לנשום לליבת הטבור… שפה פילאטיסית טיפוסית. בתום האימון אני כבר מרגישה רזה וארוכה יותר. המראות במכון מתעתעות, הבנות עם הטופ והחוטיני יוצאות לשתות שייק אוכמניות ואסאי בתור הן מחליפות שמות מותגים ותוך כדי מזמינים את הסט הלוהט לאביב.

יש וריאציות פחות תובעניות ממיטות הסדום שלא רק מאריכות ומקצרות, אלא גם מסדירות את הנשימה יש פילאטיס מזרון ופילאטיס שיקום ופילאטיס לספורטאים ופילאסיס לגיל הזהב ועוד.

לירון  מנחה ברוגע. היא ספורטאית מיוחדת, סטודנטית למנהל עסקים ושיווק, מאמנת בכמה מכוני פילאטיס. היא מומחית להתעמלות על חבל. מה שדורש שרירים, כוח וגמישות יש לה סגנון מיוחד. היא לוחשת. צריך להסכית כדי לשמוע את ההנחיות שלה. יש לה רפרטואר עשיר בנוסף למושגי היסוד שהנחיל ג׳וזף פילאטיס. מושגים כמו ״שליפת חרב״, ״תינוק מעורסל״, ״כלב משתין״ שולחן על 3 רגליים ״קוף על ענף״... הדימויים מביאים את הדיוק בדרישת התרגיל. זה ציורי ומשעשע.

ואם נחזור רגע לז׳וזף, הוא הוריש תורתו לאלפי מורים לפילאטיס המאמינים בדרך. מיליונים בני אדם מכירים ומתרגלים את השיטה, כחלק משגרת החיים שלהם. על אף שהפילאטיס קיבל שיטות הוראה שונות לאורך השנים ופרשנויות אישיות, נשמר עמוד השידרה של השיטה המקורית. בהמון מכונים קלאסיים ממשיכים את המורשת אותה השאיר לנו ג׳וזף פילאטיס.