על הסרט בירד/ מארי רוזנבלום
אם היו מספרים לי על מה הסרט, לפני הליכתי, בוודאי, לא הייתי טורחת להגיע לסרט.
איני נוהגת לקרוא את תוכן הסרט, בטרם הזמנת הכרטיס. מעדיפה לטעום ממנו, לגלות ומקסימום.... קמה ויוצאת מהאולם.
לאורך כל הסרט, נשארתי שואלת, תוהה ולא מבינה, אבל, נשארתי. חיכיתי.
הסרט, שמגיע לחיפה מן הבכורה בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן, הוא פנטזיה, דרמת התבגרות מפתיעה, מרגשת ומחממת לב עם משחק נהדר של ניקיה אדמס הצעירה כביילי ובארי קיוגאן ("רוחות אינישרין") כבאג.
הסרט מתחיל בסצנה, נפלאה, בה נערה (ביילי) הולכת על גשר ישן ואווזה באה לקראתה ונוצר קשר חברי בין השתיים. הסצנה נקטעת עם הופעתו של אביה, הרכוב על סקוטר, המחפש אותה.
ביילי בת ה-12 חיה עם אביה באג ואחיה האנטר בבית עלוב ומכוסה גרפיטי בצפון קנט, שכונת עוני, בעיר קטנה, זנוחה ומאיימת. בעלי חיים, עשרות סוגי ציפורים בגדלים שונים משמיעים קולם , כולם חסרי מנוחה, נוער, הילדים, האב, האם. הרבה אלימות, הרבה חוסר אונים, חיפוש אחר נחמה שלא מגיעה.
נותר רק מעט נוף פראי שהוא הנחמה. הרבה ציפורים, דגים, כלבים, חתולים, קרפדה ואווזה אחת המתקשרת עם ביילי.
לבאג, האב, גם ככה, אין הרבה זמן לילדיו ועכשיו הוא מודיע לביילי שהוא מתחתן שוב. כופה עליה ללבוש שמלה מאוד ספציפית ולהתנהג יפה ביום חתונתו.
. ביילי פגועה וכועסת ומתמרדת שכן אביה לא שיתף אותה בחייו. היא בורחת למקום שבו היא מרגישה הכי בטוחה, השדות הפתוחים בשולי העיר.
בידיה מכשיר טלפון נייד עמו היא מצלמת כל דבר: אנשים, ציפורים, טבע . אחרות.(הדי נואש
האמת) של ארנולד אחרי פיוטיות בתוך העולם הקשה שהיא מצלמת הוא אולי יפה ין ומלטף את הנפש, אבל גם הוא לא שום הכנה הגיונית למה שקורה בסצנה הזאת
אימא של ביילי חיה בנפרד עם עוד שלושה ילדים קטנים, אחיה של ביילי, ועם מאהב אלים עם הפרעות נפשיות.
יום אחד ביילי פוגשת איש מסתורי, מוזר וזר, הלבוש חצאית ורוקד. שמו בירד, העומד על גג גבוה בשכונה.
במהלך הסרט הופך בירד לנשר רב אברה המציל את ביילי מהתקפת אלימות מהחבר של האמא.
הדמות, בירד, מחפש את הוריו. דרך הדמות הזו, בניסיון לאתר את הוריו, ביילי מוצאת את החיבור לחייה. ע מאוד שהיה נעים לי לפגוש, אבל העריכה ל אוד נינוחה, הרבה ה
בסרט אין שום הגיון התואם את המחשבה והגישה המערבית. אין מוסדות חינוך, אין מוצא לעוני, אין פיקוח, חיי אדם לא נחשבים, לא ברורה הדרך
לקיום חיים מינימליים, הכל אין.
ואז הכל יש.....
ברגע בו הצלחתי להתנתק ממסלול חיי ולעסוק כל העת בשאלות קיומיות, לשכנע עצמי כי בחיים אין הגיון ולא ניתן לצפות דבר, הבנתי!
הבנתי כי ניסים קורים!
הסרט מרתק, מרגש.
נערה אחת, בסביבה קשה ומסוכנת, עם הרבה אלימות שורדת.
בסרט קיימות הרבה סצנות יפות מרגשות ומרתקות בעיקר בטבע.
הסרט נמשך כשעתיים ולעניות דעתי, ארוך מדי, "נסחב" לקטעים שניתן היה לקצר בהם.
למעשה כל הסרט הפיוטי הזה הוא שיר ובהחלט מתוך האין העולמי ניבט היש שאין אנו עוצרים לגעת בו בחיינו היומיומיים.
סרט לאנשים שרואים את החיים אחרת.
מתרשמת רושמת מארי רוזנבלום "בכיוון הרוח".
בימוי: בימוי אנדריאה ארנולד 120 דקות
שחקנים: בארי קיוגאן, פרנץ רוגובסקי, ניקיה אדמס, ג'ייסון בודה, ג'יימס נלסון ג'ויס