שיר:

לְאָן/ מארי רוזנבלום 

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נִגְמָרִים

לְאָן הוֹלְכִים הַגַּעְגּוּעִים

 שֶׁלָּנוּ

וְהָאַהֲבָה, שֶׁהָיְתָה לָנוּ

 לְאָן הִיא עָבְרָה?

מִי זָכָה לָהּ?

נְשִׁיקוֹת שֶׁנָּתַנּוּ וְקִבַּלְנוּ, מָה דִּינָן?

לִטּוּפִים, חֲלוֹמוֹת שֶׁטָּוִינוּ, מִשְׁאָלוֹת, עֶרְגָּה

טְעָמִים, תִּקְוָה, תַּאֲוָה.....

שִׂנְאָה, כְּאֵב

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סִימָנֵי שְׁאֵלָה.

הַכֹּל נִמְחַק?

הָאֵנֶרְגִּיּוֹת הַטּוֹבוֹת עָבְרוּ

לְמִי?

וְהָרָעוֹת.

לאָן?

מַשֶּׁהוּ, קָטָן, אוּלַי,  

יַחֲזֹר עִם תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרָה

בַּעֲלוּת הַשַּׁחַר?

מַשֶּׁהוּ.

וְאִם לֹא,

שְׁמֹר עַל הַהוֹלְכִים.

שְׁמֹר עָלֵינוּ.

שְׁמֹר!

Marie