רשימה:

על הספר הדודאים בראי היהדות-אמוץ דפני/ הגר לשנר

בינואר 2025 יצא לאור ספר חדש מפרי מחקריו ועטו של פרופ' אמוץ דפני, "הדודאים בראי היהדות". ספר זה הוא לי בבחינת תיבת אוצרות – ספר לא גדול המקיף עולם ומלואו של תוכן מרתק שהיה זר לי לחלוטין לפני שקראתי בספר. הספר הוא תרומה חשובה לכל שוחרי האתנובוטניקה קוראי העברית, בהביאו לפניהם אוצר בלום של מקורות ושל תיאורים ושימושים.

צמח הדודאים (דודא רפואי) בו עוסק הספר הוא אחד ממיני הצמחים המתוארים ביותר, המוזכרים ביותר, החשובים ביותר מבין הצמחים שנזכרים במקורותינו ואצל עמי אגן הים התיכון. סגולותיו הרפואיות והפולקלוריסטיות משכו חוקרים רבים מזה יותר מאלפיים שנה, ואלו תיארו אותו ואת תכונותיו, הריאליות והמדומיינות. אמנם בתנ"ך נזכר הצמח רק פעמיים, אך הוא מתואר ומוזכר בכתבי חוקרי יהדות ומפרשי הכתובים לאורך כל הדורות. בנוסף לכך הדודאים נזכרים לא רק בכתבים יהודיים, אלא גם בכתביהם, במחקריהם ובאמונותיהם של חוקרים ועמים סביב כל אגן הים התיכון; וגם של ארצות אירופה הלא ים-תיכוניות.

כעת לפנינו ספר שלא עוסק רק בצמח הדודא על שמותיו, שימושיו, סגולותיו וכישופיו, אלא מביא אותנו לתוך עולמם של האנשים שמשתמשים בו; אל המחקר, הפולקלור והאמונות שצמחו סביבו; אל אנשי הדת והרפואה שידם ועטם נגעו בצמח; ובכל הדורות והארצות מספר בראשית בארץ כנען, דרך דיוסקורדיוס בן המאה הראשונה בקיליקיה (טורקיה), הרמב"ם בן המאה ה-12 בספרד, ועד הארי פוטר בן המאה ה-20 באנגליה.

שלשת פרקי הספר כתובים במתכונת של מאמר מדעי עם תמצית, מבוא, שיטות, סקירת הממצאים, דיון ומסקנות. תבנית זו מקלה מאד את ההתמצאות בחלקי הספר, אבל לעתים מביאה לכפילויות שהן לדעתי מיותרות בספר שנועד לקהל רחב, ולא רק לקהילה המדעית.

בכל פרק יש טבלה המרכזת את המידע העיקרי, מסודרת לפי סדר הזמנים. באופן זה אנו יכולים לראות בקלות את התפתחות השמות/שימושים וסגולות/טקסים לאורך הדורות. הטבלאות גם מאפשרות להתמקד בעיקרי הדברים. לדעתי הטבלה בפרק השני מסורבלת מדי ובעמודה החמישית שלה יש ערבוב של נושאים ושל אופני הבאה של המידע – לפעמים ציטוטים, לפעמים מידע "יבש" ולפעמים ערבוב בין שניהם. זה מבלבל.

עיצובו של הספר מושך לקרוא בו. הפורמט והפונט נוחים. הכריכה והדפים איכותיים. התמונה בחזית הכריכה יפה, וכן תמונה זו לא רק מראה את הצמח על כל אבריו, אלא גם רומזת מעבר לכך על היבטים פולקלוריסטיים, כלומר על חלק נכבד מתוכנו של הספר. את פרקי הספר מלווה אוצר של תמונות ואיורים (לטעמי יפים מאד) המאירים ומעירים צדדים שונים של הזיהויים, השימושים, הסגולות והפולקלור שקשורים בצמח הדודאים. התמונות והאיורים תורמים רבות הן לתוכן של הספר והן למראהו משובב העין.

כותרתו של הספר אמנם מבטיחה כי הוא עוסק בדודאים בראי היהדות, אך מעבר למראה הזו יש גם הרבה מידע ממקורות ומקומות שאינם שייכים ליהדות, ובכך הוא מעשיר עוד יותר את העולם שנפרש לעינינו.

ואסיים ואומר שאני ממליצה לכל חובבי הצמחים של הארץ ושוחרי הידע הרחב על צמחיה לקרוא את הספר, להחכים ולהנות.