ֹ

ֹשיר:

שחר שתת/ הרצל חקק

נִיר מוֹלֶדֶת רָצְחוּ, הִכּוּ תֹּם וְעֹז,

קָפְאָה הָאֵם בַּיּוֹם הַהוּא, יוֹם דָּמִים.

רַגְלֵיהֶם רֹעַ, מְבוֹסְסוֹת בְּאֵימָה לָבֹז.

הַאִם שְׂדֵה חֲלוֹמָהּ יוּבַס לְעוֹלָמִים.

הַשַּׁחַר שָׁתַת וְהֵם אַדְמוֹנִיִּים יְפֵי עֵינַיִם,

הִשְׁכִּימה שִׁירִי לְשִׁבְעָה עַזָּה שִׁבְעָתַיִם,

אֵיךְ תֹּאמַר לִילָדֶיהָ, הֵאִיר לָנוּ הַיּוֹם.

חֲפוּיִים, בְּיַד שָׂטָן שְׁבוּיִים, הַצֵּל אָיֹם.

הַבֹּקֶר שֶׁרָאָה, נִשְׁחַט בַּשָּׁעָה הָרָעָה.

פָּנֶיהָ שֶׁזָּרְחוּ, נָגְעוּ עַד אֹפֶל בַּזְּוָעָה.

לֹא תָּשִׁיר לַלְוִיִּם שֶׁלָּהּ שִׂמְחַת תּוֹרָה,

נֶגְדָּם לַהַב הַקִּינָה, שַׁבָּרִיָּה נִסְעֲרָה.

יַם הַשִּׁבֳּלִים שֶׁהִשְׁחִיר, קָפָא וּבָכָה,

הָמוּ הַשָּׂדוֹת נָדַמּוּ. וְחַמָּה צָרְחָה.

בַּת קוֹלָהּ בּוֹכִיָּה כְּרִצְפָּה בַּת אַיָּה,

יַד נָקָם קָמָה בַּיְּלָדִים, יְקוּמָם גְּוִיָּה.

דִּמְעַת אֵם מָה תּוֹשִׁיעַ, מָה תָּאִיר,

נִגּוּנֵי הַקָּמָה קָפְאוּ, אֲרִיאֵל וּכְפִיר.

נִטְעֵי יְלָדֶיהָ, תִּפְרֹשׂ יָדֶיהָ, מַלְאָכִית,

כַּשִּׁבֳּלִים נִקְטְפוּ כֻּלָּם בְּיַד הַמַּשְׁחִית.

יַעַטְפוּ תֻּמָּתָם עֵינֵי אָב מְקוֹנֵן,

הַנִּיר שֶׁשָּׁתַת בְּעֹז, שָׁתַת גַּם יַרְדֵּן.

הַהֵיכָל נִשְׁדָּד, הָאַדְמוֹנִיִּים מַחְרִישִׁים,

אֲבוֹי נִבְכֶּה עַד נִדֹּם בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים

.